בידגושץ' / Bydgoszcz
בירת נפת קויאבסקו-פומורסקי, ביחד עם טורון שכנתה, היא העיר השמינית בגודלה בפולין. העיר מוגפת נהרות (ותעלה מלאכותית), עובדה המשפיעה על שגרת חייהם של תושביה, המרבים לעסוק בספורט מים.
האגדה מספרת על שני אחים, ביד וגוסט (Byd and Gost) שהקימו התיישבות, לאחר שתרו את הארץ לאורכה ורוחבה בבואם מדרום פולין. משמצאו מקום נוח על גדות נהר הברדה (Brda river), החליטו להתיישב בו, והשם שניתן היה שילוב שמותיהם – ביד-גושץ'. סברות נוספות קושרות את שם העיר למנהגים שונים ומשונים (למשל – Bicie gosci, כלומר – להכות אורחים, או לחילופין – Bycie gosciem, כלומר – להיות אורח).
העיר הופיעה לראשונה על דפי ההיסטוריה במאה ה-13, כחלק מכתב בעלות של גנייזנו שכנתה, או אז כונתה כלל "בודגאץ" Budegac. לאחר שורת מלחמות והחלפות בעלות, שבה נפת קויאביה, ביחד עם בידגושץ', להיות חלק ממלכתו הצומחת של המלך קז'ימייז' השלישי הגדול. עם מתן כתב זכויות מגדבורג, ההתיישבות העירונית החדשה החלה לשגשג ולפרוח. לכך תרמו כתבי הרשאה מלכותיים כדוגמת כתב זכויות לסחר ימי ועוד. העיר המשיכה לצמוח במאות הבאות, בפרט במאות ה-15 וה-16, עד שהפכה לאחת הערים הגדולות ביותר בממלכה. עושרה הרב הגיע לקיצו, בדומה לערים פולניות רבות אחרות, בזמן מלחמות הצפון ובפרט במבול הגדול.
במסגרת חלוקות פולין, הועברה השליטה על העיר לידי פרוסיה בשנת 1772, אז גם שונה שמה לברומברג. זו התקופה בה נבנתה תעלת בידגושץ' שחיברה שני נהרות חשובים – נהר האודרה ונהר הויסלה. הכובש החדש קיבל לידיו עיר הרוסה והשקיע רבות בפיתוחה. ב-1851 נחנך קו רכבת ברומברג-ברלין. לקראת סוף המאה ה-19 כבר נסעו ברחובותיה קרונות רכבת קלה שחוברו למערכת החשמל. פריחה עצומה הגיעה בעקבותיהם. לפרקים אף זכתה העיר לכינוי "ברלין הקטנה" – „Klein Berlin”. כל הטוב הגיע לסופו הדרמטי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שבסופה, בהתאם לחוזה ורסאי, חזרה העיר לשליטה פולנית. יהודי ברומברג עזבו ברובם את העיר בשלב זה, מאחר והעדיפו את האמנסיפציה ממנה נהנו תחת שלטון פרוסי, על פני השמרנות שהיתה טבועה ביהודי פולין.
העיר סבלה קשות בתקופת המלחמה, ופשעים נגד האנושות בוצעו בתושביה – הפולנים והיהודים. יצויין כי בידגושצ'אי אחד תרם רבות לתבוסת גרמניה הנאצית – מריאן רייבסקי, אחד משלושת המתמטיקאים הפולנים שסייעו לפצח את מכונת ההצפנה אניגמה, הינו יליד העיר.
השנים שבאו לאחר המלחמה הטיבו עם העיר, הנהנית מיציבות כלכלית וצמיחה מתמדת. זריקות מרץ נוספות לפיתוח הגיעו עם נפילת הקומוניזם ועם ההצטרפות לאיחוד האירופאי.
מקומות בהם מומלץ לבקר בבידגושץ':
מגדל המים: דווקא אתר המרוחק מעט ממרכז העיר ראוי להיות האתר הראשון בו תבקרו. קומת התצפית שלו מספקת פנורמה נאה במיוחד על העיר, והמבנה עצמו מרשים ביופיו. המגדל נבנה בשנת 1900 במטרה לשפר את מערכת המים של העיר. עובדה מעניינת היא שבזמן מלחמת העולם השניה נפגע המגדל ומרפסת התצפית נהרסה. לאחר שיפוץ המגדל בשנת 2012 נפתחה מחדש המרפסת להנאת המבקרים בעיר. המגדל נמצא בליבו של פארק מוריק ונאה.
אי המטחנות: ליבה הירוק של העיר. המים הזורמים בעוצמה הם רק חלק קטן באטרקציות שמספק האיזור, אליו מגיעים תושבי העיר כשהם חפצים במנוחה. ניתן לראות במקום גם את ממגורות התבואה הסמוכות למטחנות המים, שריד לימים בהם איזור זה היה גם ליבה הפעיל של העיר.
תעלת בידגושץ': מבצע הנדסי מונומנטלי שהחל עוד בימי ממלכת פולין, ומומש בתקופת החלוקות. התעלה, שאורכה 27 ק"מ, נבנתה במשך 18 חודשים, על ידי כ-10 אלפים פועלים. בימים עברו שיחקה התעלה תפקיד מפתח בכל הקשור לתעבורה מימית המקומית והבין-לאומית. כיום התעלה משמשת בעיקר לפעילויות ספורט מגוונות ולשמירה על איזון אקולוגי.
קתדרלת בידגושץ': בשנת 2004 שודרגה הכנסיה הקהילתית שבמרכז בידגושץ' לכדי קתדרלה, לאחר החלטת האפיפיור על הקמת הנפה הכנסייתית (דיוקסה) של בידגושץ'. הכנסייה החלה את דרכה עם תקומת העיר, כמיטב המסורת המגדבורגית במרחק מה מכיכר השוק. הכנסיה המקורית נבנתה מעץ, ששריפה כילתה לא זמן רב לאחר מכן. כנסייה נוספת, הפעם מלבנים ובסגנון גותי, נבנתה במקום. זו הכנסייה הקיימת עד היום. פנים הכנסייה עוטר בעושר רב, ושודרג מאז ועד היום.
מזרקת המבול: לא ניתן לבקר בעיר מבלי להתרשם ממזרקה זו. המזרקה עוצבה ע"י האדריכל פרדיננד לפקה בשנת 1904. ההשראה למונומנט הינו הסיפור התנכי של המבול. ניתן לראות מספר דמויות במרכז המזרקה המנסות להילחם ברוע הגזירה (המוצגת כנחש המנסה לחסל את החיים).
כיכר השוק: מרכזה החי התיירותי של העיר. הרחבה מתמלאת בימי קיץ בשולחנות מסוככים בסמוך לבתי הקפה והמסעדות שבכיכר. כמו כן, ניתן למצוא בסמוך לבית העירייה החדש תערוכות מתחלפות כמו גם את אנדרטת קידוש השם המרשימה שבפינתה הדרום-מזרחית.
אנדרטת בית הכנסת: במקום בו עמד בית הכנסת המפואר של בידגושץ' עד אשר הוחרב על ידי הגרמנים בשנת 1939, עומדת כיום אנדרטה מציינת את מיקומו. ניתן למצוא את האנדרטה בפינת הרחובות של יאנה קז'ימייז'ה ופוד בלנקאמי (Ul. Jana Karzimieza / Ul. Pod Blankami).
בניין האופרה: הוקם ב1956 ופעיל בבניינו הנוכחי מאז 1974. מלבד הבניין המודרניסטי יוצא הדופן, האופרה עצמה קוצרת הצלחה עצומה, יחסית לפרק הזמן הקצר בו היא קיימת.