טירות ניידז'יצה וצ'ורשטין
השלווה והפסטורליות המאפיינים בימינו את האגם על טירותיו מסתירות היטב את מה שהתרחש במקום זה בימים עברו. קשה עד כמעט בלתי אפשר להאמין שבמקום בו נאגרים כיום המים, עבר פעם הגבול בין ממלכות יריבות. כל שכן, כשמגלים שאחת הממלכות הנה הונגריה (שכיום נמצאת מאות קילומטרים דרומה מכאן).
הטירות של נהר דונאייץ
זוהי למעשה שרשרת של טירות ימי ביניימיות, 13 במספר. כולן נבנו לאורכו של נהר דונאייץ. רובן לא קיימות עוד. טירות אלו נועדו להגן על הגבול בין ממלכת פולין לממלכת הונגריה, כמו גם על נתיב סחר חשוב שעבר לאורך נהרות דונאייץ ופופרד, כל הדרך אל נהר הדנובה. גם הטירות ששרדו, מתפוררות לאיטן. רצף טירות אלו מתחבר אל התקופה בהיסטוריה הפולנית, כאשר הממלכה הצעירה התפצלה לפרובינציות שנשלטו על ידי שליטים שונים מתוך השושלת הפיאסטית. הטירות היו באחת משתי קסטלאנות (נפות שנשלטו על ידי בעל טירה) - ווייניץ' (WOJNICZ) ונובי סונדז' (NOWY SĄCZ), בדרומה של פרובינציית קרקוב.
טירת ניידז'יצה
טירת ניידז'יצה שיחקה תפקיד חשוב ביחסי הפולנים וההונגרים מאז המאה ה-14. זה היה המקום בו הוחזר כסף שהלוותה הממלכה ההונגרית הלוותה מזו הפולנית, בהתאם להסכם שנחתם ביניהן בשנת 1412. עם החזרת הכסף, הוחזרה להונגריה השליטה על נפת ספיש (SPIŚ), שניתנה למלך הפולני כגושפנקה להשבת ההלוואה. במשך מאות שנים היוותה הטירה כעמדת גבול עם הונגריה.
הטירה נבנתה על ידי הונגרי שנודע כ"קוקוס מברזוביצה" (Kokos from Brezovica) עם זכויות קניין מאז שנת 1325. בהמשך הטירה עם הנפה כולה עברו בבעלות מבעלים אחד לאחר, בהם היו הונגרים, פולנים וסלובקים. הטירה עצמה שופצה פעמים רבות במאות ה-15 עד ה-19, על ידי בעליה השונים. בעליה ההונגרים האחרונים נטשו אותה בשנת 1943, כשאחת מחזיתות מלחמת העולם השנייה הגיעה לאיזור. השיפוץ האחרון בוצע בשנת 1963 על ידי משרד התרבות הפולני, והטירה משמשת כמוזיאון איזורי מאז.
טירת צ'ורשטין
סיפורה של טירת צ'ורשטין קצר בהרבה. בעוד שלפי מקור אחד בלבד הוקמה הטירה ב-1246, כל שאר המקורות גורסים כי הוא הוקמה במאה ה-14 בתקופתו של המלך קז'ימייז' השלישי הגדול. במאה ה-17, כאשר יאן בראנובסקי היה השליט (סטרוסטה) של צ'ורשטין, הטירה שופצה מהיסוד. בשנת 1790 הגג של הטירה נשרף כליל לאחר פגיעת ברק, ולא שופץ מעולם. הטירה נזנחה והחלה מתפוררת לאיטה עד עצם היום הזה.
אגם צ'ורשטין
זהו למעשה מאגר מים מלאכותי על נהר דונאייץ, בעמק המחורץ שבין הרי פייניני להרי גורצה. המאגר נוצר הודות לסכר שנבנה בשנת 1995. גובהו של הסכר - 75 מטרים, 400 מטרים אורכו, ו-7 מטרים עוביו. שטחו של האגם שנוצר נע בין 4.15 ל-13.35 קמ"ר.
מטרתו העיקרית של הסכר הוא מניעה של הצפות בעמק נהר הדונאייץ. זרימת המים בסכר מנוצלת להפקת 92 מגה וואט חשמל. ומעבר לכל אלו, הנוף הנשקף מהסכר הינו עוצר נשימה.