כל הזכויות שמורות

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד אסור בהחלט.

כל הזכויות על המאמרים המקצועיים המתפרסמים באתר זה שמורות לבעל העמוד, למעט במקומות בהם צויין אחרת במפורש. חל איסור מוחלט לפרסם את המאמרים, חלקם או בשלמותם, באף פורום אינטרנטי, בלוג, אתר אישי, אתר מקצועי, אתר מסחרי או אתר-ללא-כוונות-רווח, ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד. כמו כן אין לקשר, לערוך, לעבד או לשנות את התמונות והחומריים הגרפיים שמלווים אותם.

 

השימוש במידע שבאתר היא באחריות המשתמש בלבד. באחריות המשתמש לוודא את תקינות המידע ונכונותו לפני השימוש בו.

  • Google+ Clean
  • Twitter Clean
  • facebook

מנזר קלבאריה ז'בז'ידובסקה

זהו אחד אתרי הצליינות הפופולארים ביותר בפולין, ומהמעניינים שבאתרים הדתיים באירופה, הן מבחינת האדריכלות והן בשל פני השטח בהן הוא ממוקם. למעלה ממיליון צליינים מבקרים כאן מידי שנה.

תחילת דרכו של המנזר של קלבריה ז'בז'ידובסקה נעוצה בשנת 1601, כאשר מיקולאי ז'בז'ידובסקי, שליט נפת קרקוב, הקים קפלה שהוקדשה לצליבתו של המושיע, בה הונח מודל מאבן-גיר של הקפלה של הצלב הקדוש שבירושלים. הקפלה הוקדשה והפכה לכנסייה באוקטובר אותה שנה, בהתאם לצו אפיפיורי. זמן לא רב לאחר מכן, המשיך מיקולאי בבניית קפלות, כנסיות ומנזרים צנועים בסמוך לקפלה המקורית, כשכל אחת הוקדשה לפרק אחר בחייו של המושיע בירושלים. כך הפכה קפלה בודדת לכדי גבעת גולגותה (אתר המנציח את צליבתו של המושיע, כפי שחלה בגבעת הגולגותה המקורית מחוץ לחומות ירושלים העתיקה, היום - בתוך כנסיית הקבר). 

בסופו של דבר שונה שמה של הגבעה לגולגותה (קלבריה, בפולנית), גבעה סמוכה זכתה לשם "הר הזיתים", ועל גבעה נוספת נבנתה קפלה שהוקדשה לכיפא (פטרוס), ושמה שונה להר ציון. 

עם מותו של מיקולאי, לקח על עצמו בנו - יאן - את המשך בניית המתחם הקדוש, ובכלל זה קפלות המסמלות את התחנות שבדרך הייסורים. בעשור החמישי של המאה -17 נכדו של מיקולאיי הרחיב משמעותית מבנים קיימים. הנינה של מיקולאי התחתנה עם נצר למשפחת צ'רטוריסקי, וכך עברה הבעלות על קלבריה ז'בז'ידובסקה לידי המשפחה. תחת חסותם נבנו צריחי הכנסייה הקדמית, והאולם המרכזי הוקדש לאישתו השניה של הנצר הצ'רטוריסקאי. 

הפיכתה של הכנסיה לבזיליקה נקבע בעת שנדחתה הצעה להרחבה נוספת (לפי רצונו של אבי המסדר ששירת באותה העת), בתחילת המאה ה-20, בהוראתו משרד התרבות הפולני, במטרה לשמר את אופיו המקודש של המקום, ולשביעות רצונם של כל הצדדים. 

 

ועדת אונסק"ו הצדיקה את הוספת המתחם לרשימה היוקרתית, בשל "אופיו התרבותי עוצר הנשימה, ובכלל זה החשיבות הרוחנית של המקום. יוצא דופן הוא הסידור הטבעי בסביבה הטבעית של אתרים שונים הקשורים לסגידה והערצה של המושיע ואמו הבתולה, כבר אז במאה ה-17, סידור שנותר מאז ללא שינוי..." 

מלבד המתחם העצום של הכנסייה ועשרות הקפלות הפזורות במקום, ניתן להתרשם בראש ובראשונה מהמבקרים עצמם, המגיעים למקום מטעמים דתיים. מראה שכיח במקום הינו אנשים הפוסעים על ברכיהם בין תחנותיה של דרך הייסורים. כמו כן, המתחם כולו מוקף עצים, ופארק מרשים עוטף אותו מכל עבריו. גם אם אינכם מתעניינים בהיבט הדתי, תוכלו לכל הפחות להנות מהסביבה הירוקה והאדריכלות המרשימה של המתחם הדתי.