הציור המופלא של המדונה השחורה
ביאסנה גורה, צ'נסטוחובה
למה כדאי לבקר ביאסנה גורה? אילו נושאים אוניברסליים ניתן להסביר באמצעות הביקור במקום?
יאסנה גורה הוא, ללא ספק, אתר העלייה לרגל הקתולי החשוב ביותר בפולין, ואחד החשובים בעולם. המנזר המבוצר ממוקם במרכזה של העיר צ'נסטוחובה, כשעה וחצי נסיעה מקרקוב. בעיני מאמינים הדוקים, מדובר בבירה הרוחנית של פולין, לא פחות. במדינה שאחוז המאמינים הקתולים בו הוא כה גבוה, אין ספק כי מדובר באתר מיוחד במינו. יאסנה גורה עבור הפולנים הוא כמו סנטיאגו דה קומפוסטלה, פאטימה ולורד עבור הספרדים, הפורטוגלים והצרפתים בהתאמה, כמו גם עבור כלל המאמינים הקתוליים. ההמון הפוקד את האתר במועדים לכבודה של מריה הקדושה, כשלעצמו הוא סיבה טובה לבקר במקום - חרף הצפיפות והאנדרלמוסיה. כאתר הצליינות החמישי בעולם מבחינת מספר הפוקדים אותו, מדובר בחוויה בלתי נשכחת, גם עבור התייר המזדמן. ככלל, אין מדובר ביצירה ארכיטקטונית מרשימה במיוחד או יוצאת דופן.
הביקור ביאסנה גורה מאפשר לספק מידע רב (המלווה בדוגמאות ויזואליות) לגבי נושאים עיקריים בנצרות, כמו גם בהיסטוריה של העם הפולני. ניתן לפרט בפני המטיילים על מסדרים דתיים, איקונוגרפיה וקדושים בנצרות, יאן הוס ותחילת הרפורמציה, כמו גם להתייחס למושג הנזירות ולתת כדוגמה את המסדר הפאוליני, המתבסס על אורחות חייו של הנזיר הנוצרי הראשון. בהקשר ההיסטורי – היקף הכיבושים הפולנים בימי הביניים (ממלכה מהים הבלטי עד לים השחור), נקודות מפנה היסטוריות חשובות (פלישת השבדים), התנהלותה של מלחמת העולם הראשונה על אדמת פולין, הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בחירת ארכיבישוף לאפיפיור ותרומתו לשינויים הפוליטיים שהתחוללו בעקבות הבחירה, והיד עוד נטוייה.
הכרוניקה של הציור המופלא ומתחם המצודה ביאסנה גורה
מקורותיו של האיקונין כמו גם תיארוכו – מהווים עילה לפולמוס בלתי נגמר עד היום. המסורת הקתולית משייכת את הציור למעשה ידיו של לוקס האוונגליסט, שצייר אותו על שולחן שהיה שייך למשפחה הקדושה. הציור נשמר בקונסטנטינופול עד אשר הועבר לבלז כמתנה לדוכס רוסי. היה זה ולאדיסלאב אופולצ'יק, דוכס אופולה והשליט-ממונה של הונגריה, שהביאו מבלז ליאסנה גורה. על פי האמונה, כבר במסעו חולל האיקונין ניסים ונפלאות. כך למשל, ענן ערפל פתאומי אפף יחידה של הטאטרים הפולשים, יחידה שעמדה בדרכה של המשלחת של הדוכס הפולני עם הציור. לא זאת בלבד, דרכו של הדוכס התמלאה בהפרעות, כאם שצירופי מקרים מוזרים מנעו ממנו לשוב לפולין עם האיקונין באמתחתו. רק לאחר שהתפלל והבטיח לבתולה הקדושה כי יקים בעבורה כנסייה, וסביבה יבנה מנזר שלם ומרוהט לעילא, החלו סוסיו דוהרים מרצונם לכיוון יאסנה גורה, מקום שבו לימים אכן הוקמו הכנסיה והמנזר. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהאיקונין היה ביזנטי במקורו, והוא מתוארך לתקופה שבין המאות השישית והתשיעית. עם הפלישה להונגריה, חיפשו הפולנים אחר האיקונין, וכשמצאוהו בבלז, לקחו אותו עימם כשלל, והעניקו אותו לנזירים הפאולינים שהגיעו גם הם מהונגריה, והתיישבו במנזר בצ'נסטוחובה.
צ'נסטוחובה, העיר בא שוכן המנזר יאסנה גורה, נמצאת בלב ליבו של "שביל קני הנשרים" – מסלול צלייני הנמתח מקרקוב בדרום מזרח ועד ויילון (Wielón) בצפון מערב, בלב ליבה של רמת קרקוב-צ'נסטוחובה. המסורת מספרת על "צ'נסטוך" (Częstoch), פועל אדמה סלאבי שייסד את ההתיישבות. במסמכים מהמאה ה-13 מוזכר לראשונה כפר אבירים בשם הזה. בחלקה המערבי של העיר מתנשאת גבעת גיר עליה הוקמו הכנסייה והמנזר יאסנה גורה. השם "יאסנה גורה", "הגבעה המוארת" בפולנית, ניתן למתחם על ידי נזירים פאולינים שעברו למקום במאה ה-14 מהונגריה, על שם מנזר לאורנטיוס בבודה ממנו הגיעו (ובשמו המלא – מנזר לאורנטיוס הקדוש בגבעה המוארת בודה). הנזירים הפאולינים לוו על ידי הדוכס אופולצ'יק ומוקמו בכנסיה שהוקמה בראש הגבעה בצ'נסטוחובה.
עם היוודע יכולותיו המופלאות של האיקונין, החלו מאמינים לעלות לרגל למנזר ולהותיר בו מנחות יקרות ערך. האוצר המצטבר במנזר קרץ לחמדנים למיניהם, ואלו אכן לא איחרו להגיע: באפריל 1430 הגיעו פורעים הוסיטיים (מאמיניו של יאן הוס מצ'כיה) מבוהמיה, מורביה ושלזיה ופשו על המנזר. הפורעים לא הסתפקו בביזת האוצרות, ובדרכם השחיתו את המזבח הקתולי. הם דקרו את האיקונין באמצעות חרבם, השליכוהו על הרצפה והוא נשבר לשלושה חלקים. ניסיונות שיחזור נעשו בידי מומחים בקרקוב הסמוכה, אך בשל הבדלים בטכניקות, הם נאלצו להסיר את מרבית שכבות התמונה ולשחזרה מהתחלה - לא לפני שקיבעו את סימני ה"צלקות" שהותירו החרבות. עם שובה של התמונה המשוחזרת למקום, עלתה קרנו של האתר במהירות. הקפלה הקטנה לכבודה של הבתולה לא עמדה עוד בכמות הגדלה של העולים לרגל, והוחלט על בנייתה של בזיליקה סמוכה בסגנון גותי. זו כולתה כליל בשריפה ב-1690 ותחתה הוקמה במאות ה-17-18 בזיליקה חדשה בסגנון הבארוק.
בחלוף הימים, ובמטרה למנוע ביזה נוספת של האתר, הורחב מתחם המנזר ובוצר באמצעות חפירים, סוללות עפר ובסטיונים, עד שהפך למצודה. יכולות ההגנה של מצודה זו עמדו למבחן במספר לא מבוטל של מקרים והוכיחו את עצמן היטב. כדוגמה ניתן לציין את עמידתה האיתנה של המצודה במצור שהטיל עליה הצבא השבדי באחת מפלישותיו ב-1655, ובסכנות רבות נוספות שבאו לאחר מכן. איתנותם של הכנסיה, המנזר והמצודה כולה הוסיפו וחיזקו את האמונה בקרב הפולנים, כי לאיקונין הבתולה אכן ישנם כוחות מגנים ומיטיבים. ראוי לציין בהקשר זה, כי מאז בניית הביצורים על-ידי שושלת מלכי ואזה ועד לנפילת המדינה הפולנית במאה ה-18, לא נזדקקה המצודה לסיוע צבאי מטעם המדינה. בנוסף, מאז מלוכתם של יאדביגה ויאגלו, הקפידו כל הבאים אחריהם בשושלת לבקר לפחות פעם אחת בחייהם בקפלת הבתולה הקדושה.
נקודות ציון חשובות נוספות בהיסטוריית האיקונין:
-
קורונציה באישור הוותיקן בספטמבר 1717.
-
עמידה במתקפות הרוסים לפני החלוקה הראשונה ב-1770.
-
הוויה כגורם מאחד בין שלושת חלקיה של פולין בתקופת החלוקה.
-
תמיכה בהתנגדות הראשונה (1839).
-
סגירת המצודה והגליית נזירים לאחר ההתנגדות השנייה (1863).
-
1909-1910 – גניבת כתרי הקורונציה וקבלת כתרים חדשים מהוותיקן. הקורונציה המחודשת נערכה בנוכחות 300 אלף (!) מאמינים.
-
המצודה שורדת את מלחמת העולם הראשונה (שרבים מקרבותיה נערכו בשטחי פולין) ללא פגע.
-
הכתרת מריה הקדושה כמלכת פולין ביולי 1920.
-
1932 - חגיגות היובל ה-11 של האיקונין על אדמות פולין.
-
בזמן מלחמת העולם השנייה מכריזים הכובשים הנאצים על איסור עליה לרגל.
-
יוני 1979 – האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס השני מבקר לראשונה ביאסנה גורה למשך שלושה ימים, במהלכם עולים לרגל למצודה למעלה משלושה וחצי מיליון (!!!) מאמינים. האפיפיור מעניק לקפלה ורד מזהב במתנה, אחת המתנות הרמות במעלה שיכול אפיפיור להעניק.
-
עם החלת המשטר הצבאי ב-1981, נדחו חגיגות 600 השנה לשנת 1983, גם אליהן מגיע האפיפיור.
-
האפיפיור מבקר בפעם השלישית בשנת 1987 לטקס אאוקריסטה כלל-פולני. במהלך הביקור נשא תפילה "למען עתיד טוב יותר". ואכן, בשנים שלאחר הביקור, נחלשת משמעותית האחיזה הקומוניסטית במדינה, עד שתמה.
מסדרים דתיים ומסדר הפאולינים
אמנם אין איסור נוצרי המתייחס לבעלות על רכוש או לנישואין, אך עם זאת, ישנה תפיסה לפיה חלק מבני האדם קיבלו ייעוד אלוהי מסוים, ועליהם להקדיש את חייהם לתפילה ועבודת האל. שגרת חיים זו מחולקת באופן מסורתי לשתי קטגוריות, בהתאם למידת הסגפנות והריחוק מן הקהילה עליה מקפידים הפרטים המשתייכים לקבוצה. הראשונה – נזירים הרמיטיים, שבוחרים לנהל אורח חיים סגפני ומבודד, ואורחות חייהם מתבססים על מודלים נזיריים קדומים, כדוגמת הקדוש אנטוניוס ממצרים, פאולוס מתבאי ועוד. השנייה – נזירים קומוניאלים ("כהנוביטיים"). אלו חיים בקרב קהילה דתית, ובדרך כלל מנהלים או מנתבים את הפן הדתי שלה (אלו הם הכמרים והנזירות, למשל, ש'מתפעלים' כנסיות).
מסדר הפאולינים הוא מסדר נזירי הרמיטי שהולך בדרכו של "הנזיר הראשון"– פאולוס מתבאי. חברי המסדר מאמינים כי פאולוס, שנרדף על ידי הקיסר הרומי דסיוס, נמלט אל המדבר, שם חי עד יומו האחרון. לפי האמונה, פאולוס הנזיר חי מפירות הדקל ומחצי כיכר לחם שהובא לו מידי יום על-ידי עורב. לאחר מותו, נקבר על-ידי אנטוניוס הגדול, כשאת הקבר סייעו לחפור זוג אריות. זוהי גם תמצית סמלם – כפות תמרים, עורב האוחז בפיו כיכר לחם ושני אריות. המסדר נוסד בהונגריה במאה ה-13, ונקרא על שם הקדוש בדרכו הולך המסדר (פאולוס = פאול = פאולינים). במדבר סיני מצוי עד עצם היום הזה מנזר שנוהג על פי אמונה זו.
החשיבות הדתית של יאסנה גורה
חשיבותה הדתית של המצודה, הקפלה והציור המופלא בתוכו, נעוצה בראש ובראשונה בניסים המיוחסים לאיקונין. הדיפת הכיבוש השבדי העצימה באופן אדיר את האמונה ביכולות ובכוחות המיוחסים לאיקונין המדובר. העולים לרגל ליאנסה גורה מגיעים לשם וסיבותיהם עימם. בכל יום ויום נערכות במקום למעלה מעשר מיסות - הן בקפלת הבתולה הקדושה והן בבזיליקה. וידויים הם מנהג פופולרי במיוחד בקרב הבאים, ובימים בהם הקהל רב מידיי, מוצאים תאי הוידוי החוצה. מנהג פולני ותיק מביא למצודה קבוצות של עולים לרגל שעושים זאת באופן קולקטיבי, כחלק מפעילות של מקומות עבודה או מסגרות חברתיות שונות. פופולריים במיוחד הם מועדים דתיים הנחוגים לכבודה של הבתולה הקדושה, כגון הילולת מלכת פולין הקדושה במאי, חג עליית מרים השמיימה וחג גבירתנו של צ'נסטוחובה – שניהם חלים באוגוסט, חג מולד הגבירה בספטמבר ועוד. במועדים אלו מציפים עשרות ומאות אלפי עולים לרגל את מתחם המצודה.
סיור מודרך במתחם המצודה
השביל המוביל אל המצודה ומגדל הפעמונים (קמפנילה):
את סיורנו נתחיל בשביל המוביל ממרכז העיר צ'נסטוחובה במעלה הגבעה לכיוון המצודה של יאסנה גורה. השדרה, הנקראת "השדרה של גבירתנו הקדושה ביותר" מכוונת את הצועדים (צליינים כמו גם תיירים מזדמנים) אל מעלה הגבעה עליו שוכנת המצודה. הקמפנילה בולטת למרחקים, ומזמנת את באי המצודה לעלות אל הגבעה ולהתפלל למען הגבירה. הקמפנילה מחולקת לשלושה חלקים, בהתאם לתקופות בהן נבנו והאלמנטים הגלומים בהם. החלק התחתון – מגדל האבנים, נבנה ונהרס בשריפות שונות. החלק העומד שם כיום נבנה בשנת 1714, וחלקיו העליונים התווספו במהלך המאה ה-20. המבנה כולו בנוי ומעוטר בסגנון הבארוק.
בחלק הראשון ניתן לזהות שעון, כשמאחורי קירותיו מסתתרים 36 פעמונים, גדולים וקטנים, באמצעותם מנוגנות נעימות בשבחה של הבתולה. בחלק העליון של מבנה האבן, בכל אחת מארבע פינותיו, ניתן לראות פסלים. פסלים אלו מייצגים את הקדוש פאולוס מתבאי (הקדוש של המסדר הפאוליני), הקדוש פלוריאן (פטרונם של העוסקים במלאכת כיבוי האש, רמז למאיסה בשריפות...), הקדוש קז'ימייז' נסיך פולין והקדושה ידביגה המלכה.
בחלקה השני של הקמפנילה, אליו ניתן לעלות במדרגות ולצפות בנוף, ניתן למצוא פסלים של אבות הכנסיה – הקדוש האפיפיור לאו הראשון, הקדוש גרגוריוס מנזיאנזוס, הקדוש אוגוסטינוס והקדוש אמברוזיוס.
חודה של הקמפנילה מעוטר בעורב עם כיכר לחם בפיו, כאמור, אחד מסמליו של המסדר הפאוליני. ממעל מתנשאת שבשבת מתכתית הנושאת מונוגרמה של הקדושה הבתולה. בקצהו של החוד - צלב המואר בשלל אורות, כסמל לאור והעוצמה הרוחנית הפורצים מהמתחם כולו (בזכות האיקונין כמובן).
נתקדם במעלה השדרה עד שנגיע לרחבת דשא גדולה, ממנה ניתן לראות את בימת המיסה של המצודה. בימה זו משמשת באירועים וחגים בהם ההמון שוטף את המתחם. נתקדם בשביל המוביל אל הכניסה למצודה. נעבור בדרכנו פנימה דרך ארבעה שערים:
-
שער לובומירסקי - שושלת נסיכים עתיקת יומין אשר השפיעה על המדינה לכל אורך ההיסטוריה.
-
שער מלכת פולין – לכבודה של הבתולה הקדושה.
-
שער שבעת ייסוריה של מריה הבתולה הקדושה.
-
שער השושלת היאגלונית.
בחצותנו את השערים, נתקדם לכניסה אל הבזיליקה.
בזיליקת הצלב הקדוש והולדת מריה הבתולה
הבזיליקה הוקמה במאה ה-15 בסגנון גותי. לאחר ששריפה כילתה אותה בשנת 1690, נבנתה מחדש בסגנון הבארוק בשנים 1692-95. העבודות הסתיימו ב-1728. אל הבזיליקה נכנסים דרך אכסדרה בה ניתן למצוא את קאפלת הקדוש אנטוניוס מפאדובה. בפנים ניתן להבחין בשלושה מעברים. אזור המזבח מכוסה בפרסקות המתוארכות לסוף המאה ה-17. המזבח עצמו נחשב ליצירת מופת בארוקית של האמן האיטלקי ג'יאקומו אנטוניו בוזיני. בנאבה הימנית ניתן להבחין בשלוש קאפלות. הראשונה, השמאלית – קאפלת פאולוס מתבאי הנזיר הראשון, ובסמוך לה נמצאת קאפלה דו קומתית – קאפלת הלב הקדוש מעל, וקאפלת השרידים הקדושים מתחתיה. שלוש הקאפלות מתוארכות למאות ה-17 וה-18. למקהלת הכנסיה מוקדשת קומה שלמה מעל לכניסה לבזיליקה. הכניסה לקומה מחופה בדלתות מסותתות המתוארכות לאמצע המאה ה-18, ובסמוך לה אורגן צינורות עם לא פחות מ-105 צינורות. תיבת האורגן היא רפליקה מהמאה ה-18. האורגן הנוכחי הותקן ב-1956.
קאפלת הבתולה והציור המופלא
נעבור מן הבזיליקה אל הקפלה של הבתולה, שם נוכל להתרשם מהפריט לשמו נתכנסנו במקום.
הציור המדובר קטן למדיי – כ-1.2 מ' על 80 ס"מ, ועשוי מחומרים וטכניקה פשוטים – טמפרה על עץ. הציור עצמו – מתאר את מריה, אם האלוהים עם פנים שחורות ומלנכוליות. בנה – ישוע – יושב על ברכה ומחזיק בידו השמאלית את כתבי הקודש, בעוד שידו הימנית מושטת לפנים במחווה של ברכה. ראשן של הדמויות מוקף בהילה מזהב. החתכים על דמותה של מריה – שניים על לחייה ואחד לצווארה – הם 'מזכרת' שהותירו גנבים שהשחיתו את התמונה בעת ששדדו את הכנסייה והמנזר. הציור משתייך לקבוצת איקונינים נוצריים המכונים „Hodigitria”, שפירושו "הגבירה המנחה". קבוצה זו מאופיינת באיקונוגרפיה המציגה את התאותוקוס – נושאת בן האלוהים – מריה הבתולה, מחזיקה בידה את ישו הילד ומצביעה אליו כמקור לישועת המין האנושי.
ללא ספק מדובר בפריט היקר ביותר בערכו (הדתי) במצודה. בזכותו, הפכה המצודה עוד מאז המאה ה-15 למקדש המריאני הגדול ביותר ברחבי המדינה, שבאותה עת עדיין התחרה עם אתרי עליה לרגל נוספים. לתחושת המאמינים, עובדה זו לא נזקפת לטובת הצייר (לוקאס) או להעדפה של הזוג המלכותי באותה עת, אלא לדמותה המופלאה כפי שניבטת בציור עצמו. מתאר זאת ביראת כבוד יאן דלוגוש, כומר פולני מן המאה ה-15: "הציור של מריה, המלכה המכובדת והמפוארת ביותר של העולם ושל פולין, נעשה בטכניקה מוזרה ונדירה... הבעת פנייה היפות ביותר, חודרת אל ליבו של המתבונן, וממלאת אותו בחמלה, ממש כאם שהיית מסתכל על דמות חייה". יודגש בהקשר הזה, כי בניגוד למנזרים וכנסיות גדולות יותר ברחבי העולם הנוצרי, מעולם לא דווח על תופעות של התגלויות של מריה בכנסייה או במנזר של יאסנה גורה.
האיקונין הנגלה לעיניו של המבקר בקאפלה, מכוסה בגלימות ובכתרים שניתנו על-ידי האפיפיור פיוס העשירי ב-1910 (לאחר שהקודמים נגנבו). משמאל לאיקונין ניתן להבחין בשרביט ותפוח מוזהבים. פריטים אלו יוצאו על-ידי חברת "האחים לופיינסצי" בוורשה, במימון קרן נשות פולין. מצד ימין של האיקונין תלוי ורד זהוב ושרשרת נדר בצורת לב עליה חקוקות המילים „Totus tuus”, "הכל שלך" – שניהם ניתנו על-ידי האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס בעת ביקוריו במקום בשנים 1979 ו-1982.
קאפלת הבתולה
כיום שוכן הציור המופלא במרכזה של הקאפלה המוקדשת בשבילו, זהו לב ליבו של המתחם, אך בימים עברו שכן הציור בכנסיית עץ, אותה כנסייה שהבטיח ולאדיסלאב דוכס אופולה לבנות לכבודה של הקדושה, ואותה העניק למסדר הפאוליני. רק שרידים בודדים מכנסייה זו נמצאו בזמן עבודות השיפוץ במתחם בשנים 1971-79. מקום נוסף בו שכן הציור בימים עברו הוא קאפלה גותית שהקים הנסיך יאגלו, שמשמשת כיום כאזור הסובב את המזבח הראשי של קאפלת הבתולה. בשל עומס הצליינים, ועוד בטרם נבנתה הבזיליקה הסמוכה, הורחבה הקאפלה שבנה יאגלו לכדי ההיכל הנוכחי ששימש ככנסייה. שלושה מסדרונות עיקריים מרכיבים אותה, והמזבח עצמו, בתחומו מונח כיום הציור, נמצא במה שנראה כמו הרחבה של הכנסייה (בעוד שלמעשה, זהו החלק המקורי). האזור מכוסה בפרסקות עם מוטיבים דתיים. המזבח עצמו, בצורתו הנוכחית, נבנה על ידי ג'יובני בטיסטה גיסלני ב-1645, כמתנת נדרים שהעניק הפטרון יז'י אוססולינסקי.בכדי להגן על הציור והוא מכוסה לעיתים בפלטת כסף המתוארכת למאה ה-17, תרומה של משפחה פולנית עמידה. על פלטת הכסף מתוארות סצנת ההתעברות הטהורה של הבתולה הקדושה. מתחם המזבח הראשי של הקאפלה מופרד באמצעות סורגים שחורים המעוטרים בקישוטי זהב. הסורגים ייוצרו בגדאנסק ומתוארכים למאה ה-17.
בקאפלה ניתן למצוא שישה מזבחים משניים בצידי הנאבה הראשית (משמאל למזבח הראשי, נגד כיוון השעון): מזבח שבעת הכאבים של מריה הבתולה הברוכה, מזבח הצגת הבתולה, מזבח הביקור, מזבח הבשורה, מזבח המולד ומזבח הצלב הקדוש. במזבח הצלב הקדוש נמצא פסל גותי מן המאה ה-15 של ישו הצלוב. כל אזור המזבח מכוסה במתנות נדרים שהושארו על ידי צליינים כאות תודה לסגולותיו ונפלאותיו של הציור המופלא.
חלק מהרחבה נוספת לקאפלה משנת 1929-33 מכיל כד קבורה של האב אוגוסטין קורדצקי, שלחם בהגנה על המצודה בעת הפלישה השבדית. קירותיה של ההרחבה מכוסים במתנות נדרים שהותירו הצליינים שביקרו במקום. מיוחדות הן מתנות הנדרים שהותירו חיילים פולנים שנלחמו בכל החזיתות בזמן מלחמת העולם השנייה. את חלקיו המוגבהים של קירות התוספת מעטרים ויטראז'ים צבעוניים המתארים סצנות מהברית החדשה.
משסיימנו להתרשם ממרכיביה של הקאפלה המרכזית של המצודה, נצא בחזרה לחצר המרכזית ונעלה במדרגות המובילות אל ביצורי המצודה. נלך לעבר הבסטיון המוקדש לקהילה הפולנית בשיקגו ובו נמצא גם פסלו של יוחנן פאולוס השני, האפיפיור הפולני הראשון. עוד בטרם נגיע אל אלו, נחלוף על פסלו של הקדוש אוגוסטין קורדצקי, הממוקם על בסטיון המוקדש לקדוש יעקב. מצד ימין שלנו נראה את השביל בו הלכנו בבוקר ממרכז העיר ובמעלה הגבעה לעבר המצודה. בקצה הצפון מזרחי נמצא בסטיון קהילת שיקגו.
בסטיון קהילת שיקגו ופסלו של יוחנן פאולוס השני
הקהילה הפולנית בשיקגו היא למעשה הקהילה הפולנית הגדולה ביותר מחוץ לפולין. במונחים של אוכלוסיה, שיקגו היא למעשה העיר הפולנית השנייה בגודלה בעולם (מייד לאחר ורשה), אם כי לא כולם דוברי פולנית שוטפת, אם בכלל (ההערכות מצביעות על כ-200 אלף דוברי פולנית באופן בלעדי). הבסטיון נקרא על שם קהילה זו מאחר ומכספים שנתרמו ממנה שופץ ומתוחזק הבסטיון. פסלו של האפיפיור הפולני הוא תרומה של זוג פולני החי בארצות הברית כבר כמה עשורים. על העבודה אמון הפסל ולאדיסלאב דודק. בידו השמאלית אוחז הפסל בכיפה (ניתן להתייחס מעט למקורותיה היהודיים של הנצרות), וידו הימנית מורמת מעלה כמברכת את העולים לרגל.
מוקדי עניין נוספים במתחם המצודה
-
תחנות הצלב: בפארק הסובב את המצודה ממוקמים 14 פסלים המייצגים את תחנות הצלב (דרך הייסורים). לעתים ניתן לחזות בעולים לרגל המסיירים בין הפסלים על ברכיהם.
-
חדר כלי הקודש: באחד המעברים בין הבזיליקה לקאפלת הבתולה נמצא חדר כלי הקודש, לשעבר חדר האוצרות של המצודה. במקום מוצגות כיום מתנות נדרים מיוחדות שניתנו על ידי עולים לרגל.
-
חדר האוצרות: מכיל את כל מתנות הנדרים המופקדות במצודה, ללא קשר לערכן הכספי.
-
בספרייה ניתן להתענג על מראה התקרה המעוטרת בציורים מרשימים.
-
היכל האבירים ואולם האוכל: נבנו על ידי הנזירים הפאולינים כדי לשרת את מספרם הגדל והולך של המבקרים במצודה. קירות אולם האבירים מכוסים בתמונות המתארות אירועים חשובים בהיסטוריה של המצודה. במקום נערכו אירועים פוליטיים חשובים, למשל – מליאת הבישופים הראשונה לאחר שחרור פולין ב-1936.
-
מוזיאון שנת ה-600: נבנה ונפתח לכבוד חגיגות היובל של המצודה. מכיל תצוגות ואוספים מיוחדים של מתנות נדרים.
מקורות מידע ששימשו לכתיבת המאמר
-
Ławecki T., Kunicki K., Olchowik-Adamowska L. Destination: Poland – the guide (2011); BoSZ Publications Ltd.; 1st edition, pages 573-575
-
Pach J., Robak W., Tomziński J. Jasna Góra – sanctuary of the mother of god (2001); Publishing house of the Pauline order, 2nd edition, pages 8-24, 33-34, 42-52, 59-63
-
Budzik M.F., Kerrigan M., Phillips C. The complete illustrated history of Catholicism & the catholic saints (2011); Anness Publishing LTD., pages 344-345
-
Jakubowski R. Szlakami krainy orlich gniazd (2006); Sport i turystyka MUZA SA, pages 154-163