כל הזכויות שמורות

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד אסור בהחלט.

כל הזכויות על המאמרים המקצועיים המתפרסמים באתר זה שמורות לבעל העמוד, למעט במקומות בהם צויין אחרת במפורש. חל איסור מוחלט לפרסם את המאמרים, חלקם או בשלמותם, באף פורום אינטרנטי, בלוג, אתר אישי, אתר מקצועי, אתר מסחרי או אתר-ללא-כוונות-רווח, ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד. כמו כן אין לקשר, לערוך, לעבד או לשנות את התמונות והחומריים הגרפיים שמלווים אותם.

 

השימוש במידע שבאתר היא באחריות המשתמש בלבד. באחריות המשתמש לוודא את תקינות המידע ונכונותו לפני השימוש בו.

  • Google+ Clean
  • Twitter Clean
  • facebook

 המטבח הפולני - טעים להכיר!

 

 

 

 

ההיסטוריה של המטבח הפולני

 

כבר במאה ה-12 מוזכר בכתביו של הקדוש הבנדיקטני גאיוס אנונימוס משתה שערך אחד ממלכי שושלת פיאסט לרגל הגעת בנו לבגרות, סעודה שכללה מטעמי חזיר ובירה. המשיך אותו ברברבנות הקולינרית המלך בולסלאב האמיץ שעה ש"מנות מכל סוג הוגשו לשולחנו המלכותי". כיאה לאופי התקופה, בשר הפך למצרך נדיר יותר ויותר על שולחנם של האיכרים, ומשום שכך צצות מנות חדשות, שבמרכזן דגנים מסוגים שונים, מבושלים ומוגשים לרוב עם חלב (ככל הנראה – אלו מקורותיו של המרק הפופולרי ז'ורק). כל חומר גלם זמין מצא את דרכו לצלחת – בין אם זו אפונת פרא, או פטריות  ופירות-יער מסוגים וטעמים שונים שלוקטו ביער. דגים היו בנמצא גם הם, אך היה זה המלך בולסלאב עקום-הפה שכבש את פומראניה (אזור קו החוף), שהפך את הדג לחומר גלם נפוץ במטבח.

 

בהמשך, החל במאה ה-13 ואילך, עם תנועתם והגעתם של פטרונים ממערב אירופה, חלו שינויים וחידושים במטבח הפולני חדשות לבקרים. המהפכה הקולינרית הגדולה הראשונה אירעה כפי הנראה במאה ה-16, אז נישא המלך זיגמונט הזקן לבונה ספורצה (Bona Sforza), בת לשושלת המילנזית של ג'יאן גלאזו ואיזבלה מנאפולי. ולראייה, ירקות למרק מכונים במילה הפולנית שמשמעותה המילולית – 'מאוכל איטלקי'. לתקופה זו מיוחסת הופעתו הראשונה של ה-רוסול - לא אחר מאשר מרק העוף המפורסם. המקרונים המוספים למרק זה בגרסתו הפולנית האותנטית – גם הם תולדה של האיחוד הפולני-מילאנזי.

 

הכרוב הופיע בתקופה זו מן הדרום, וזכה להצלחה מסחררת כל כך, שהמאכל הפולני הלאומי, ללא עוררין, הוא הביגוס - המתבסס על כרוב כבוש. אדם מיצקייביץ' מתאר בצורה מעוררת תאבון את תהליך הכנתו של הביגוס ביצירתו האפית "פאן תדאוש". בתקופה זו האיר כוכבם של כמה מכוכבי המטבח הפולני, וביניהם הדובשניות של טורון והוודקה של גדנסק (ה-גולדוואסר). פסגה קולינרית נוספת נרשמת לזכותו של המטבח הפולני עם בחירתו של הנרי השלישי (לימים מלך צרפת) למלכות פולין-ליטא. מנהגים צרפתיים (כדוגמת אכילה עם מזלג...) נותרו במטבח הרבה אחרי עזיבתו את הממלכה.

 

המהפכה הקולינרית השנייה, שלא היתה ייחודית לפולין אך השפעתה ניכרה בה היטב, היא הופעתו בזירה העולמית של תפוח האדמה. לא היה חלק בארוחה שבו לא השתתף חומר גלם זה:  מנות ראשונות, תוספות ומאפים, בסיס למרקים, כופתאות המוגשות עם רוטב, פירה הנלווה למנות בשר -  אפוי או מטוגן, ואפילו כבסיס לרביכות וסירופים המלווים או מוגשים בעצמם כקינוחים. גם הגרסה המקומית לרביולי חבה את קיומה לתפוח האדמה, ובפולין תוכלו למצוא אותה כמעט בכל מסעדה – הפיירוגי. הפיירוגי מוגש במגוון גדול של מילויים – בשריים וצמחוניים, ובגרסת הקינוח עם גבינה ופירות יער.

 

המנה שהיא אולי הפופולרית ביותר במטבח הפולני הביתי היא פשוטה למדי, ועם זאת טעימה ומשביעה. ה-קוטלט (שניצל  בפולנית) ותפוח האדמה המוגש לצידו הם כנראה האחראים העיקריים למוניטין הלא מוצלחים במיוחד שנודעו למטבח הפולני ברחבי תבל, אבל דווקא הסועדים האמיצים יופתעו לגלות כי בכל הנוגע למטבח הפולני – השמיים הם הגבול.