כל הזכויות שמורות

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד אסור בהחלט.

כל הזכויות על המאמרים המקצועיים המתפרסמים באתר זה שמורות לבעל העמוד, למעט במקומות בהם צויין אחרת במפורש. חל איסור מוחלט לפרסם את המאמרים, חלקם או בשלמותם, באף פורום אינטרנטי, בלוג, אתר אישי, אתר מקצועי, אתר מסחרי או אתר-ללא-כוונות-רווח, ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד. כמו כן אין לקשר, לערוך, לעבד או לשנות את התמונות והחומריים הגרפיים שמלווים אותם.

 

השימוש במידע שבאתר היא באחריות המשתמש בלבד. באחריות המשתמש לוודא את תקינות המידע ונכונותו לפני השימוש בו.

  • Google+ Clean
  • Twitter Clean
  • facebook

בית כנסת הרמ"א, קרקוב

בית כנסת בזאמושץ'

בית כנסת בלסקו

חלל הפנים המשוחזר של בית הכנסת בלאנצוט

בית הקברות בלסקו

ישיבת חכמי לובלין

מוזאון ההיסטוריה של יהדות פולין

פולין היהודית

 

מוזר ככל שיישמע הדבר - בוודאי לאוזניים ישראליות - מעטים יערערו על הקביעה כי ההיסטוריה של העם היהודי כרוכה, לפחות בחלקה, בזו של העם הפולני. במשך מאות בשנים היווה הישוב היהודי בפולין את הגדולה שבקהילות היהודיות בעולם, וחלק בלתי נפרד ממרקם החיים הפולני. חלקם באוכלוסייה היה כ-10 אחוזים בלבד, אך מעצם נטייתם להתגורר בעיירות ובערים, השפעתם על תהליכים שחלו במרוצת ההיסטוריה היתה גדולה משמעותית יחסית למספרם במדינה.

 

היהודים נוכחים בהיסטוריה הפולנית מראשית דרכה. סוחר יהודי מן המאה ה-10 בשם אברהם בן יעקב שנודע במסעותיו במרכז אירופה, היה הראשון להזכיר את העיר קרקוב. קהילות יהודיות מבוססות השוכנות בערים ורוצלב (Wrocław), פשמישל (Przemyśl) ופלוצק (Płock) מוזכרות כבר במאה ה-13. בסמיכות רבה להופעת קהילות אלו, צצו כפרים יהודים (ז'ידובו) בסמוך לגנייזנו וקאליש. הפקודות המנהלתיות הראשונות בעניין היהודים נכתבו ב-1264 בפרובינציית פולין הגדולה (ויילקופולסקה). שליט פולין דאז, הנסיך בולסלב "האמיץ" ביקש להבטיח באמצעותן את ביטחון היהודים, חופש מצפונם וחופש המסחר. זכויות אלו הורחבו לכלל הממלכה ב1334 על ידי המלך קז'ימייז' הגדול. הבשורה נפוצה, והביאה עמה לפולין זרם גדול של יהודים מצרפת וגרמניה. בשל צירוף מקרים מצער, פרצה המגיפה השחורה במקביל להגעתם של היהודים לפולין, מה שגרם - שלא בצדק - להאשמתם בגרימת המגיפה.

 

רבים מעולים אלו יושבו בעיירה חדשה - קז'ימייז', שלימים הפכה לרובע ק'זימייז' בקרקוב. במשך כ-350 שנה שימש ישוב זה כבירת התפוצה היהודית בפולין.

באותה עת בה חל תור הזהב של פולין, קם מרכז רוחני יהודי חשוב נוסף בלובלין. מרכז זה פעל מאז ימי הביניים ועד למלחמת העולם השנייה. בית מדרש לרבנים הוקם בברכת המלוכה ב-1518 ומהדורה של התלמוד הודפסה ב-1559. ב-1930 הקים יהודה מאיר שפירא את ישיבת "חכמי לובלין", ששימשה כמרכז רוחני לפילוסופרים יהודים. הוא ראה בה לא פחות ממרכז לימודי התלמוד העולמי. לא בכדי נתפס אזור זה בעיני הנאצים כ-"מרכז הרוע היהודי".

כשנה לפני המלחמה, ויום לאחר מאורעות "ליל הבדולח" בגרמניה, הביאו פעולות אנטישמיות ספונטניות לחורבנם של עסקים ובתי כנסת רבים ברחבי פולין. בין השאר נשרפו בית הכנסת "עזרת ישראל" ו-"אוהל יעקב" בלודז'.

 

 

כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית שם קץ לקהילה היהודית הפולנית. ערב המלחמה מנתה הקהילה היהודית 3.5 מיליון נפש, ואף יותר מכך, אם כוללים יהודים שחיו בשטחים שהיו שייכים בעבר לפולין (ותחת שלטונה קהילות אלו שגשגו). על פי הערכות שונות, בין 50-100 אלף יהודים שרדו את המלחמה על אדמת פולין, וכ-150 אלף פליטים שבו אליה מבריה"מ, גרמיה ומדינות נוספות. יהודים אלו חוו גילויי אנטישמיות רבים בתום המלחמה. בשנים 1945 ו-1946 התרחשו פוגרומים רבים, בין היתר בקיילצה (פוגרום קיילצה), רז'שוב, קרקוב וערים נוספות. מצערת עוד יותר העובדה שיחס עוין זה לא תם ונמשך גם שנים רבות אחך כך.

 

יחסה של פולין הקומוניסטית כלפי שארית הפליטה הושפע ממדיניות הגוש הקומוניסטי, ולרוב היה עוין. הקהילה התרוקנה כמעט לחלוטין לאחר מסע אנטישמי מאורגן במרץ 1968, שלאחריו עזבו לכאורה אחרוני היהודים שנותרו שם עד אז, במה שנקרא "עליית גומולקה". לא היתה התקוממות מקומית לפעולות אלו, כי זו היתה אסורה, והשתתפות בה הובילה למעצרים ועונשים. בעת נפילת המשטר הקומוניסטי ב-1989 חיו בפולין כ-10,000 יהודים, כשמרביתם מסתירים את מוצאם.

 

פולין הדמוקרטית המודרנית עסוקה רבות בהנצחת הקהילה היהודית שאיננה עוד. כיום קיימת קהילה קטנה של יהודים "גלויים", אך תופעה יוצאת דופן, שצצה ב-20 שנות עצמאותה האחרונות של פולין, מטילה ספק בקטנותה. "יהודי חיובי", "יהודי בארון" וכינויים נוספים מעידים על קורות הקהילה היהודית הפולנית במאה הקודמת. פולנים רבים הסתירו את יהדותם, ומטעמים ברורים חיו חיים מלאים כנוצרים קתולים. רבים מאלו מגלים כיום את שורשיהם היהודים, שבים אליהם, וחלקם בוחרים לנהל אורח חיים בעל זיקה כזו או אחרת ליהדות. ישנן הערכות שונות לגבי מספרם, אך מרביתן נעות בין 40-100 אלף. חרף אנטישמיות גלויה וסמויה הקיימת בחברה הפולנית, חשים היהודים, החיים בפולין, ביטחון מלא.

 

 

בפולין תוכלו למצוא את המקומות הבאים, הקשורים ליהודים וקהילותיהם:

  • מוזאון ההיסטוריה של יהדות פולין: נפתח באפריל 2013 בורשה. תצוגת הקבע נחנכה באוקטובר 2014. זהו המוזאון היחיד בפולין המתייחס להיסטוריית המדינה מזוית כלשהי. רבים טועים ומכנים אותו "מוזאון השואה", אך תקופה אפילה זו מהווה רק חלק קטן מהתצוגות של המוזיאון, ומטרתו העיקרית הוא להציג את חייה של הקהילה ויחסיה עם שכניהם הפולנים (ולא רק).

  • רובעים יהודים: קרקוב, ורשה, לודז', וורצלאב, לובלין, סאנדומייז', קיילצה.

  • בתי כנסת: לאנצוט, זאמושץ', נובי סונדז', טיקוצ'ין, בובובה, סאייני, שידלוב, ולודאבה, פינצ'וב, דומברובה טרנובסקה.

  • בתי קברות יהודים: טארנוב, שידלובייץ, חנצ'יני, לז'ייסק, לסקו.