נראות יהודית
בעיתונות הפולנית
דמותם של החגים היהודיים ה-״נראים״ (פסח וסוכות) במרחב העירוני של ורשה בעיתונות הפולנית הלא־יהודית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם
תקציר
מחקר זה בוחן באילו תנאים נעשתה הנוכחות העירונית של החגים היהודיים "הנראים" - פסח וסוכות - נראית בעיתונות היומית הלא-יהודית בשפה הפולנית בוורשה בשנים 1925, 1930 ו-1937. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו היהודים כ-30% מתושבי הבירה, ומנהגי חגיהם הותירו חותם מרחבי, חומרי, כלכלי ומוסדי ניכר במרקם העירוני, בין היתר דרך הקמת סוכות ("קוצ'קות") בחצרות ובמרפסות, ייצור מצות במאפיות, ושינויים בקצב המסחר והמינהל. באמצעות ניתוח איכותני והשוואתי של ארבעה צירי עיתונות המייצגים דגמים עיתונאיים וסביבות פוליטיות שונות (Kurjer Warszawski, Robotnik, Express Poranny ועיתוני המחנה הלאומי), לצד סקירה שיטתית של חלונות מחקר סגורים, העבודה מנתחת את מנגנוני הבחירה, הלשון והמסגור שבאמצעותם תורגמו עקבות אלה לידיעות עיתונאיות.
ממצאי המחקר מצביעים על הפרדה ברורה בין שלושה רבדי נראות: נראות היהודים כנושא עיתונאי, נראות לוח השנה היהודי הכללי, ונראותו הישירה של חג מסוים. נראות גבוהה של יהודים בעיתון לא הבטיחה ייצוג ישיר של החג, ובשנת 1937 אף נרשם היעדר מאומת של יחידות ישירות על סוכות בשלושה יומונים מרכזיים, לצד נוכחות אינטנסיבית של נושאים יהודיים אחרים. בעוד שפסח שמר על ערוץ כניסה יציב לעיתונות דרך עולם העבודה, תאונות הייצור ופעילות הצדקה, סוכות חשף את גבולות הדיווח העיתונאי ואת נטיית המערכות לסנן את המציאות העירונית. השינוי לאורך הזמן אינו מציג היעלמות ליניארית של החגים או מעבר פשוט לתיאור אידאולוגי, אלא שינוי בהתפלגות הנראות ובדרכי המסגור - החל מתיאור פרוצדורלי וכרוניקאי ועד לניכוס רטורי ועימותי של החגים במסגרת מאבקים פוליטיים, לאומיים וכלכליים.
מבוא
ורשה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה אחד המרכזים החשובים ביותר של החיים היהודיים באירופה. לפי מפקד האוכלוסין של 1931, בני הדת היהודית היו 30.1% מתושבי הבירה. הם התרכזו בעיקר ברובע הצפוני, אך התגוררו גם בחלקים אחרים של העיר. מוסדות דת יהודיים, ארגונים חברתיים ופוליטיים, עסקים, חנויות ובתי מלאכה היו שותפים לעיצוב חיי היומיום של ורשה. נוכחות זו ניכרה גם בפעולות ובמנהגים הקשורים למגורים, לעבודה, למסחר וללוח השנה הדתי.[1]
פסח וסוכות הם מבחינה זו מקרי מבחן מעניינים במיוחד. ההכנות לפסח כללו, בין היתר, ייצור מצות והפצתן, אספקת מזון, פעילות צדקה וארגון העבודה. סוכות הותיר חותם חומרי ומרחבי אופייני בדמות סוכות (במקורות הפולניים kuczki, ״קוצ׳קות״) שנבנו בחצרות, במרפסות ובחלקים נוספים של המרקם העירוני. המנהגים הקשורים בשני החגים יכלו אפוא להשפיע על המרחב, הכלכלה, ארגון הזמן ותפקוד המוסדות, ולהיות מורגשים גם מחוץ למעגל המשתתפים הישירים בחג.
נראות בעיר לא הבטיחה, עם זאת, נראות בעיתונות. עצם נוכחותם של מנהג, חפץ או השפעה של לוח השנה הדתי במרחב של ורשה לא קבעה אם מערכת עיתון תבחין בהם ותראה בהם מידע בעל חשיבות. העיתונות בחרה עובדות ופרטים, קבעה כיצד לכנות את המשתתפים, יצרה היררכיה של מידע והעניקה לאירועים מסגרות פרשניות.[2] אופיו של העיתון עשוי היה להשפיע על הסבירות לבחירות אלה, אך אינו מסביר כשלעצמו כיצד הוצג אירוע מסוים.
נקודת המוצא של העבודה היא היחס בין הפרקטיקה הדתית, נראותה במרחב העירוני וייצוגה בעיתונות. בתוך החומר העיתונאי עצמו יש להבחין גם בין שלושה רבדים: נראות היהודים כמשתתפים בחיים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים; נראות לוח השנה היהודי; ונראותו של חג מסוים — פסח או סוכות. רבדים אלה לא התקיימו בהכרח יחד. עיתון יכול היה לפרסם ידיעות רבות על יהודים או לציין את השפעתם של ״חגים יהודיים״ באופן כללי על השוק, העבודה או המוסדות, בלי לפרסם חומר המאפשר לזהות בוודאות את פסח או את סוכות.
מטרת העבודה היא לברר באילו תנאים נעשתה הנוכחות העירונית של פסח וסוכות נראית בעיתונות הלא־יהודית בשפה הפולנית בוורשה, וכיצד בחרו מערכות העיתונים השונות את מרכיביה, כינו אותם, דירגו את חשיבותם ופירשו אותם. המחקר אינו עוסק בחגים עצמם מנקודת מבט של מדעי הדת, ואף אינו מבקש לשחזר במלואם את מנהגי החג. הניתוח מתמקד במרכיבים של הפרקטיקות הקשורות לחגים שהותירו עקבות הניתנים לזיהוי בחיי העיר, או שהעיתונות הציגה כבעלי חשיבות לתפקודה.
שאלת המחקר המרכזית היא:
באילו תנאים נעשתה הנוכחות העירונית של פסח וסוכות נראית בעיתונות הלא־יהודית בשפה הפולנית בוורשה בשנים 1925, 1930 ו־1937, כיצד בחרו ומסגרו אותה מערכות העיתונים השונות, וכיצד השתנה היחס בין נראות היהודים, נראות לוח השנה היהודי ונראותו של חג מסוים?
כדי להשיב על שאלה זו יש לברר אילו השלכות חומריות, מרחביות, כלכליות וכן השלכות על ארגון הזמן ועל פעילות המוסדות מצאו את דרכן לעיתונות; במה נבדלו מבחינה זו פסח וסוכות; כיצד הוצגו אירועים זהים או דומים בעיתונים שייצגו דגמים עיתונאיים וסביבות פוליטיות שונות; וכיצד השתנו בין 1925, 1930 ו־1937 עוצמת הנראות, מגוון ביטוייה והתפלגותה. הניתוח אינו מניח מראש היעלמות ליניארית של החגים מן העיתונות, ואף לא מעבר פשוט מתיאור ניטרלי לפרשנות אידאולוגית הולכת וגוברת.
מצב המחקר
תולדות הקהילה היהודית בוורשה נחקרו בהרחבה מן ההיבטים הדמוגרפיים, החברתיים, המרחביים, הכלכליים, הדתיים והתרבותיים. לעבודה זו חשובים במיוחד מחקריו של אנדז׳יי גברישבסקי על מבנה אוכלוסיית ורשה ופיזורה, ועבודותיה של אלאונורה ברגמן על המרחב של חיי הדת היהודיים, ובפרט על רשת בתי הכנסת ובתי התפילה שהשתלבה במרקם העירוני הרגיל.[3] הקשר רחב יותר מספקים גם מחקרים המציגים את ורשה היהודית כמכלול מטרופוליני מורכב, ומחקרים על החיים החברתיים, התרבותיים והעיתונאיים של יהודי ורשה.[4]
קבוצה שנייה כוללת מחקרים על העיתונות ברפובליקה הפולנית השנייה. עבודותיו של אנדז׳יי פצקובסקי מאפשרות למקם את העיתונים הנבדקים בתרבות הפוליטית ובשוק העיתונות של ורשה באותה תקופה.[5] מחקריו של אנדז׳יי נוטקובסקי משמשים לאפיון עיתונות המפלגה הסוציאליסטית הפולנית ולהבנת העיתונות ההמונית המתפתחת,[6] ואילו מחקרו של נתן כהן מאפשר למקם את Express Poranny בתוך העיתונות הפופולרית והסנסציונית של ורשה.[7] לניתוח הזרם הלאומי חשובה במיוחד עבודתו של בוהדן גלמבוצקי. הוא מצביע על תפקידם של מאמרים אידאולוגיים, אך גם של הצטברות ידיעות קצרות בנושאי כלכלה, פלילים וחיי היומיום, בעיצוב דימוי סטריאוטיפי של היהודים.[8]
הספרות על פרופילי העיתונים מספקת הקשר פרשני, אך אינה משמשת לחיזוי משמעותו של פרסום מסוים. גם קיומו של מאגר דימויים וטיעונים אנטי־יהודיים בסביבה עיתונאית מסוימת אינו אומר שאלה הופעלו בכל ידיעה. נקודת המוצא היא בכל מקרה ניתוח טקסט המקור. אפיון העיתון עשוי לסייע בהסבר ההבדלים רק לאחר שאלה הוכחו בחומר עצמו.
תשתית מתודולוגית מסייעת מספקים מחקרים על ״דת בחיי היומיום״ (lived religion), על חומריות הדת ועל היחסים בין דת למרחב העירוני. עבודותיהם של ננסי ט׳ אמרמן ודיוויד מורגן, לצד מחקרים בגישת urban religion, מדגישות את חשיבותם של מנהגים יומיומיים, חפצים, הגוף והסביבה החומרית לתפקודה החברתי של הדת.[9] בעבודה זו משמשים מושגים אלה בעיקר להגדרת מושג הנראות במונחים הניתנים למחקר; הם אינם נתפסים כמודל מוכן המועתק לוורשה שבין שתי מלחמות העולם.
הסקירה הביבליוגרפית לא העלתה מחקר המוקדש לניתוח השוואתי של ייצוגי פסח וסוכות בעיתונות הלא־יהודית בשפה הפולנית, בזיקה למרחב העירוני של ורשה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. העבודה משלבת אפוא היסטוריה עירונית, היסטוריה חברתית וחקר עיתונות, ומתייחסת לשני החגים כמקרי מבחן לחקר הבחירה וההצגה של הנוכחות היהודית בחיי היומיום בעיר.
מתודולוגיה
העבודה היא מחקר היסטורי המבוסס על ניתוח איכותני והשוואתי של חומר עיתונאי, הנתמך בסקירה שיטתית של חלונות מחקר מלאים ובבקרה על מספר יחידות התוכן שזוהו ועל סוגיהן. הנתונים הכמותיים אינם נועדו ליצור מודל סטטיסטי של תוכני העיתונות, אלא להבהיר את היקף החומר ולהבחין בין נוכחותם של נושאים יהודיים, נראות לוח השנה היהודי ונראותו של חג מסוים.
הקורפוס נבנה כך שיאפשר להשוות בין עיתונים המייצגים דגמים עיתונאיים וסביבות פוליטיות שונות. שלושה צירי השוואה רציפים הם Kurjer Warszawski ,Robotnik ו- Express Poranny. הציר הרביעי, המכונה ״הזרם הלאומי״, הוא קטגוריה מחקרית ולא שמו של יומון קבוע. בחלון פסח 1925 נבדק Gazeta Warszawska, ובחומר על סוכות באותה שנה - Gazeta Poranna Warszawska; בשנת 1930 נבדק שוב Gazeta Warszawska, וב-1937 - Warszawski Dziennik Narodowy. בכל הפניה נשמר שם העיתון המופיע בשער הגיליון שנבדק. Przegląd Katolicki משמש חומר משלים להשוואה ולהבלטת הבדלים, ולא ציר חמישי מקביל של עיתונות יומית.[10]
המחקר מקיף שלושה חתכים כרונולוגיים: 1925, 1930 ו-1937. אלה מייצגים שלבים שונים בקיומה של הרפובליקה הפולנית השנייה: התקופה שלפני הפיכת מאי, ראשית שנות השלושים והמחצית השנייה של העשור, שהתאפיינה בהחרפת עימותים חברתיים ופוליטיים. בחירת השנים אינה יוצרת כרונולוגיה מלאה של התקופה, אך מאפשרת לבדוק אם השתנו התנאים שבהם צורות מסוימות של נוכחות יהודית זכו לחשיבות בעיתונות.
יחידת הניתוח הבסיסית היא יחידת תוכן עיתונאית הניתנת להבחנה. נרשמו חומרים המתייחסים ישירות לפסח או לסוכות, יחידות הקשר הנוגעות ללוח השנה היהודי או ל״חגים יהודיים״ באופן כללי, וכן קורפוס רחב יותר של תכנים על יהודים בני התקופה. חומר סווג כיחידה ישירה כאשר הקשר לחג הנחקר עלה בבירור משמו, מחפץ או מנהג אופייניים - למשל מצה או סוכה - או מהקשר שאינו מותיר ספק. ביטויים כלליים כגון ״חגים יהודיים״ לא יוחסו לחג מסוים על סמך תאריך הפרסום בלבד.
במהלך איסוף החומר נעשה שימוש גם ב־ChatGPT של OpenAI ככלי עזר לסקירת קורפוסים גדולים, לאיתור קטעים שעשויים להיות רלוונטיים, לארגון התוצאות ולזיהוי כפילויות ותוצאות חיוביות שגויות אפשריות. הכלי לא החליף בדיקה של המקור או פרשנות היסטורית. חומרים שסווגו כרלוונטיים נבדקו בהקשר של העמוד ושל גיליון העיתון המסוימים. הסיווג הסופי וההכרעה במקרים שאינם חד־משמעיים נותרו בידי המחבר. גם תוצאות שליליות נקבעו רק לאחר בדיקת חלון המחקר המוגדר במלואו.
ניתוח של פרסום יחיד בוחן את בחירת המידע ואת היררכיית החשיבות שלו, את אופן הכינוי של המשתתפים והמנהגים, לשון שיפוטית, ייחוס יכולת פעולה ואחריות, סוג הידיעה והמסגרת הפרשנית. כאשר אותו אירוע מופיע בכמה עיתונים, ניתנת קדימות להשוואת הדיווחים עצמם; רק לאחר מכן נקשרים ההבדלים שנמצאו לפרופיל העיתון. כך אפשר לחקור את בחירת העובדה והפרטים, את מתן השמות, את דירוג המידע ואת המסגור, בלי לצמצם את משמעותו של פרסום יחיד לאפיון הפוליטי של מערכת העיתון.
לצורך הניתוח הוגדרו ארבע צורות נראות החופפות בחלקן: חומרית, מרחבית, כלכלית, וכן נראות הקשורה לארגון הזמן ולפעילות המוסדות. ייצור מצות עשוי להיות חומרי וכלכלי גם יחד; סוכה - חומרית, מרחבית וקשורה לזמן; ודחיית מועד הגיוס - קשורה לזמן ולפעילות מוסדית. קטגוריות אלה מסייעות בארגון החומר, אך אינן יוצרות מערכת סיווג שהקטגוריות בה מוציאות זו את זו.
חלק חשוב בהליך המחקר הוא בדיקת התוצאות השליליות. הביטוי ״היעדר מאומת של יחידות ישירות״ משמש רק ביחס לחלון מחקר מלא, סגור ומבוקר, שלא נמצא בו חומר העונה לקריטריונים של זיהוי ישיר של החג. תוצאה זו אינה מוכיחה שהחג לא התקיים בוורשה או שהמערכת בחרה לשתוק במכוון. היא מלמדת רק שבקורפוס הנבדק לא זוהה מעבר של נוכחות החג בעיר ליחידת תוכן עיתונאית ישירה. יש להבחין בעקביות בין תוצאה כזו לבין פערים ארכיוניים, שאינם נחשבים לערכי אפס.[11]
ההשוואה נעשית בשלושה רבדים: בין העיתונים, בין פסח לסוכות, ובין השנים 1925, 1930 ו-1937. כך אפשר לבחון יחד בחירות מסוימות של מערכות העיתונים ושינויים רחבים יותר במבנה הנראות העיתונאית.
אפיון המקורות
בסיס המקורות כולל גיליונות של העיתונים הנבדקים מן התקופות שלפני פסח וסוכות, ימי החגים והימים הראשונים לאחר סיומם. איסוף החומר נעשה בעיקר באוספים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת ורשה, CRISPA, ושל הספרייה הלאומית, ובהם Polona וקטלוג [12] Academica.
נבדקו חלונות המחקר המוגדרים במלואם, ולא רק גיליונות שנמצאו בחיפוש מילות מפתח. רישום חומרים ישירים על החגים, יחידות הנוגעות ללוח השנה היהודי ותכנים רחבים יותר על יהודים מאפשר לברר אם היעדר נראות של פסח או סוכות נבע מהיעדר כללי של הנושא היהודי, או התקיים לצד נוכחות רבה שלו.
למקרים שבהם כמה עיתונים דיווחו על אותו אירוע נודעת חשיבות מיוחדת. הם מאפשרים לבחון שמירה על פרט או השמטתו, את זיהוי המשתתפים, את היררכיית המידע ואת המסגרת הפרשנית, תוך צמצום חלקי של ההבדלים הנובעים מעצם בחירת הנושא. החומר העיתונאי נבחן לצד ספרות המחקר על ורשה, על הקהילה היהודית ועל תולדות העיתונות. ספרות זו משמשת לשחזור ההקשר, לאפיון העיתונים ולביקורת המקור, אך אינה מחליפה את ניתוח הקורפוס.
מבנה העבודה
העבודה כוללת ארבעה פרקים. הפרק הראשון מציג את ורשה כמרחב שבו פרקטיקות דתיות יהודיות נעשו נראות, ומגדיר את קטגוריות הניתוח המרכזיות. הפרק השני עוסק בצורות הנוכחות החומריות, המרחביות והכלכליות של פסח וסוכות בחומר העיתונאי, וכן בהשפעותיהם על ארגון הזמן ועל מוסדות. הפרק השלישי מנתח מנגנוני בחירה, לשון ומסגור, ואת השינוי בהתפלגות הנראות בין 1925, 1930 ו-1937. הפרק הרביעי מציג את המסקנות ואת כיווני המחקר האפשריים.
פרק א
ורשה כמרחב נראות של פרקטיקות דתיות יהודיות
1.1 ורשה כמרחב חברתי ועירוני
ניתוח הנראות העיתונאית של פסח וסוכות מחייב תחילה להגדיר את התנאים העירוניים שבתוכם פעלו הפרקטיקות הקשורות לחגים אלה. ורשה אינה משמשת בעבודה זו רק מקום התרחשותם של אירועים. היא מרחב חברתי שבו חיי קבוצות שונות של תושבים חפפו תשתיות משותפות, מרקם בנוי, מסחר, מוסדות וקצב יומיומי. בתנאים כאלה הייתה לפרקטיקה השייכת לחייה של קהילה אחת אפשרות להותיר תוצאות הניתנות להבחנה גם מחוץ למעגל הישיר של משתתפיה.
חשיבותו של מנגנון זה התחזקה בשל גודלה של הקהילה היהודית והשתרשותה המרחבית. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו היהודים בערך שליש מתושבי ורשה והיו שותפים לעיצוב חייה הדתיים, הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים. פיזורם התאפיין בריכוז גבוה במיוחד בחלקיה הצפוניים של העיר, בין היתר במוראנוב, בלשנו ובאזור גרז׳יבוב, אך אין לזהות את ורשה היהודית רק עם אזור סגור אחד.[13]
לא רק גודל הקהילה היה חשוב, אלא גם האופן שבו הייתה משולבת במרקם החומרי של העיר. בתי כנסת ובתי תפילה, מוסדות צדקה, בתי ספר, חנויות, בתי מלאכה ועסקים פעלו במרחב משותף לצורות אחרות של חיים עירוניים. אלאונורה ברגמן מראה שהטופוגרפיה הדתית של יהודי ורשה לא הוגבלה לבתי כנסת גדולים וייצוגיים. בתי תפילה רבים פעלו בתוך הבנייה העירונית הרגילה, ולכן המרחב הדתי והמרחב היומיומי לא היו שני סדרים נפרדים לחלוטין.[14]
חשיבות דומה נודעה למבנה המגורים והכלכלה באזורים שבהם התרכזו יהודים רבים. בתי הדירות, החצרות, בתי המלאכה והחנויות האופייניים לצפון ורשה יצרו סביבה של חיי מגורים, מסחר וייצור אינטנסיביים. הגבולות בין מגורים, עבודה, מסחר ומרחב הנגיש למבט מבחוץ היו בה לעיתים קרובות גמישים. חצר בית דירות יכלה לשמש בעת ובעונה אחת למעבר התושבים, לעבודה, למשחקי ילדים ולפרקטיקה דתית. מרפסת הייתה חלק מדירה פרטית, אך נראתה מן הרחוב; חנות או בית מלאכה היו גם מקום עבודה וגם חלק מן הסביבה העירונית.[15]
שורשיו ההיסטוריים של דגם זה של חיים במרחב משותף מצויים במאה התשע־עשרה. פרנסואה גנה, בניתוח הפיכתה של ורשה למטרופולין יהודי בשנים 1850–1880, מצביע הן על גידול הקהילה ועל התגוונותה הפנימית והן על השתלבותה ההולכת ומעמיקה בנוף החברתי והמרחבי של העיר. תהלוכות, הפגנות והלוויות יכלו להפוך את נוכחותה של קהילה גדולה לנראית במרחב הציבורי, והשימוש במרחב העירוני הוביל למשא ומתן מתמשך בין קבוצות יהודיות שונות, תושבים לא־יהודים והרשויות. ממצאיו של גנה מתייחסים לתקופה מוקדמת יותר ואינם יכולים לשמש תיאור ישיר של ורשה בשנים 1925–1937. עם זאת, הם מאפשרים להצביע על השורשים ההיסטוריים של תופעה חשובה לעבודה זו: הנוכחות היהודית בעיר לא הייתה מוגבלת למוסדות סגורים או ל״רובע יהודי״ מוגדר, אלא הייתה חלק ממערך משתנה של מרחבים משותפים, תשתיות ויחסים חברתיים.[16]
חיים במרחב משותף לא ביטלו גבולות דתיים, לשוניים, חברתיים או פוליטיים. המרחב העירוני יכול היה להפוך הבדלים אלה למוכרים כחלק מן השגרה, אך גם להבליט אותם בתקופות מסוימות. מבחינת עבודה זו, העיקר הוא שפרקטיקה של קבוצה אחת יכלה לבוא במגע עם סביבתה באמצעות חפץ, שימוש במקום משותף, ארגון העבודה, מסחר או שינוי בקצב פעילותם של מוסדות. גודל הקהילה כשלעצמו לא הבטיח נראות של כל היבטי חייה. זו נוצרה רק כאשר הפרקטיקה או השלכותיה נעשו ניתנות לתצפית, מורגשות או חשובות גם למשתמשים אחרים בעיר.
1.2 נראות של פרקטיקות דתיות יהודיות
המושג ״נראות״ בעבודה זו אינו מציין רק אפשרות לראות פיזית סמל, מבנה או טקס פומבי. הוא כולל במובן רחב יותר מצבים שבהם פרקטיקה דתית מותירה עקבה ניתנת לזיהוי במרחב, בכלכלה, בארגון הזמן או בתפקוד מוסדות, ובכך יכולה להיתפס גם מחוץ לסביבתם של המשתתפים הישירים.
גישה זו מסתייעת במחקרים על דת בחיי היומיום (lived religion), על חומריות הדת ועל היחסים ההדדיים בין דת לעיר. נקודת המבט שמפתחת, בין היתר, ננסי ט׳ אמרמן מפנה את תשומת הלב לדת הנוכחת בפעולות יומיומיות, ביחסים, בחפצים ובדרכי ארגון החיים.[17] מחקריו של דיוויד מורגן מדגישים את הממד החומרי והחושי של הפרקטיקות הדתיות,[18] ואילו גישת urban religion מאפשרת לנתח כיצד הדת משתמשת במרחב העירוני, משנה אותו באופן זמני ומעניקה לו תפקידים נוספים.[19] מושגים אלה אינם משמשים כמודל מוכן לתיאור ורשה שבין שתי מלחמות העולם, אלא ככלים להבנת השלכותיה המעשיות של הדת על חיי העיר.
לצורך הניתוח מובחנות ארבע צורות בסיסיות של נראות, החופפות בחלקן:
חומרית – קשורה לחפצים, מוצרים ומבנים המאפשרים פרקטיקה דתית או מלווים אותה;
מרחבית – מתרחשת כאשר פרקטיקה משפיעה על מראהו, תפקידו או אופן השימוש במקום מסוים;
כלכלית – מתגלה באמצעות ייצור, מסחר, הפצה, אספקה, ביקוש או מחירים;
ארגון הזמן ופעילות המוסדות – קשורה לשינויים תקופתיים בקצב העבודה, המסחר, פעילות השוק או לוח הזמנים של מוסדות.
קטגוריות אלה אינן יוצרות מערכת סיווג שהקטגוריות בה נפרדות זו מזו. אותו מקרה יכול להשתייך לכמה מהן: ייצור מצות הוא תופעה חומרית וכלכלית; בניית סוכה היא חומרית, מרחבית וקשורה לזמן; ושינוי מועד מינהלי בשל חג משלב נראות של ארגון הזמן ושל פעילות מוסדות. החלוקה נועדה לסדר את החומר, ולא לשייך כל פרקטיקה לקטגוריה אחת בלבד.
חשוב גם להבחין בין נוכחות לנראות. פרקטיקה יכולה להתקיים בעיר בלי להפוך למשמעותית לאנשים מחוץ לקהילה ובלי להותיר עקבה הנגישה למקור הנבדק. מנגד, נראות אינה חייבת להיות דרמטית. היא יכולה להתבטא בתוצאה יומיומית מאוד: מוצר מסוים המופיע במסחר, שינוי בשעות פעילות חנות, שימוש זמני במרפסת או בחצר, או דחיית מועד של פעולה מוסדית.
נראות בעיר אינה זהה לנראות בעיתונות. כדי שעקבה של פרקטיקה הקיימת בעיר תופיע בעיתון, היה צורך להבחין בה, לראות בה עניין הראוי לפרסום, לתאר אותה באמצעות פרטים נבחרים ולמקם אותה בהקשר מסוים. אפשר לתאר את היחס הזה בשלושה שלבים: פרקטיקה דתית, נראות בעיר וייצוג בעיתונות. מוקד הניתוח הוא השלב השלישי, אך פירושו מחייב להביא בחשבון גם את שני השלבים הקודמים. באמצעות בחירת הנושא, הכינוי שניתן לו, מיקומו בעמוד והמסגרת הפרשנית, העיתונות השתתפה בעיצוב ההיררכיה של מה שנעשה גלוי לעין הציבור.
ברמת החומר העיתונאי יש להבחין לבסוף בין נראות היהודים כמשתתפים בחיים החברתיים, הפוליטיים או הכלכליים, לבין נראות לוח השנה היהודי ונראותו של חג מסוים. עיתון יכול היה לכתוב רבות על יהודים, ואף לציין את השפעתם של ״חגים יהודיים״ באופן כללי על השוק או על המוסדות, בלי להזכיר פסח או סוכות ובלי לתאר מנהגים האופייניים להם. ההבחנה בין הרבדים מאפשרת לבחון הן את נוכחות החגים בעיתונות והן את גבולות ייצוגם.
1.3 פסח וסוכות כמקרי מבחן
פסח וסוכות נבחרו כמקרי מבחן משום שהמנהגים הקשורים בהם מאפשרים להתבונן בשתי דרכים שונות בחלקן שבהן לוח השנה הדתי עשוי להותיר חותם על חיי היומיום בעיר. אין פירוש הדבר שאלה היו החגים היהודיים היחידים, או הנראים ביותר מעצם הגדרתם. ההשוואה מאפשרת לבחון שני מכלולים שונים, החופפים בחלקם, של מנהגים ושל השלכות עירוניות.
בפסח הייתה חשיבות מיוחדת לקשר בין החג למזון ולהכנות שקדמו לו. איסור אכילת חמץ והחזקתו והמצווה לאכול מצה הצריכו פעולות עוד לפני תחילת החג.[20] מבחינת העבודה, חשובות במיוחד השלכותיהן החורגות מן המרחב הביתי.
ייצור מצות דרש עבודה, חומרי גלם, ציוד ומקומות לייצור ולהפצה. הביקוש למוצרים מסוימים עשוי היה להשפיע על המסחר והאספקה, ופעילות הצדקה הקשורה לחג עירבה מוסדות ורשתות עירוניות להפצת מזון. כך יכול היה פסח להופיע בחומרים שאינם עוסקים ישירות בדת: כרוניקות של תאונות, ידיעות כלכליות ומידע על פעילות חברתית. אין פירוש הדבר שכל השלכות ההכנות לחג זכו תמיד לתשומת לב או זוהו בבירור כקשורות לפסח.
סוכות הוא מקרה שונה, בעיקר בשל הסוכה — מבנה זמני המשמש בימי החג. בתנאי עיר גדולה, הקמתה דרשה שימוש במרחב הבנוי הקיים. חצר, מרפסת, חצר פנימית או חלק אחר מן הנכס יכלו לקבל בימי החג תפקיד דתי נוסף.[21]
חשיבות הסוכה לניתוח הנראות נובעת מן המתח בין מטרתה הפרטית של הפרקטיקה לבין האפשרות לצפות בה. לא היה הכרח לבנותה מתוך כוונה להפגין את הדת בפומבי; עצם נוכחותה החומרית עשוי היה להפוך את הפרקטיקה לנראית לשכנים, לדיירים אחרים, לעוברים ושבים, ולעיתים גם לעיתונאי או לצלם. סוכות מאפשר אפוא לבחון מצב שבו פרקטיקה דתית משנה באופן זמני חלק מן המרחב הביתי הרגיל, וחוצה את הגבול בין הפרטי לעירוני בלי להפוך לטקס פומבי.
ההשוואה בין החגים חושפת ערוצי נראות שונים. פסח ניכר בעיקר דרך מזון, ייצור, מסחר, צדקה ועבודה; לסוכות היה פוטנציאל מרחבי אופייני, הקשור במבנה זמני המשולב במרקם העירוני. בשני המקרים יכלו להופיע גם השלכות כלכליות, שינויים בארגון הזמן והשפעות על מוסדות. ההשוואה אינה קובעת מראש אילו מרכיבים יזכו לתשומת לב של מערכות העיתונים, או אם שני החגים ישמרו על פרופיל נראות דומה בשנים 1925, 1930 ו־1937.
המשך העבודה אינו מבקש אפוא לשחזר במלואם את מנהגי פסח וסוכות בוורשה שבין שתי מלחמות העולם. פרק ב מנתח כיצד הפרקטיקות הקשורות לחגים ניכרו בחומר העיתונאי כמרכיבים במרחב, בכלכלה ובקצב החיים בעיר. פרק ג מעביר את המוקד למנגנוני הבחירה וההצגה של עקבות אלה. כך אפשר לעבור מן השאלה מה יכול היה להיראות בוורשה, לשאלה מה נראה בעיתונות וכיצד הוצג.
פרק ב
צורות הנראות של פסח וסוכות בעיתונות
הסקירת המקורות שנערכה מראה שנוכחות פסח וסוכות בעיתונות שנבדקה לא הסתכמה בידיעות ישירות על חגיגות החגים. במקרים רבים החג נעשה נראה רק דרך השלכותיו החומריות והכלכליות או השפעותיו על ארגון הזמן על תפקוד העיר. העיתונות ציינה אפוא לא רק חפצים ומבנים אופייניים, אלא גם את המקומות שבהם הופיעו, את ייצור המזון והפצתו, שינויים במסחר ואת התאמת קצב הפעילות העירונית ללוח השנה הדתי.
החומר סודר לפי שלושה ממדים עיקריים, החופפים בחלקם: חומרי ומרחבי, כלכלי, וזמני ומוסדי. חלוקה זו היא אנליטית. ייצור מצות הוא בעת ובעונה אחת תופעה חומרית וכלכלית; בניית סוכה משלבת חומריות עם שימוש זמני במרחב; והשפעת החגים על המסחר נוגעת הן לכלכלה והן לקצב העיר. מטרת הפרק אינה לשייך כל ידיעה לקטגוריה קשיחה אחת, אלא לשחזר את הדרכים העיקריות שבהן השלכות פסח וסוכות נעשו ניתנות לזיהוי בחומר שנבדק.
2.1 חומריות ומרחב
הממד החומרי של הפרקטיקה הדתית היה אחת הדרכים הישירות ביותר שבהן יכלה זו להותיר עקבה ניתנת לצפייה בסביבה העירונית היומיומית. במקרה של סוכות נודעה חשיבות מיוחדת לסוכה – מבנה זמני שהשימוש בו הוא יסוד מרכזי בחג. בתנאי עיר גדולה, הקמתה פירושה הענקת פונקציה דתית זמנית לחלק מן המרחב הבנוי הקיים. חצר, מרפסת או חלק אחר של נכס יכלו להיכלל בדרך זו בפרקטיקה החגיגית.[22]
יש להבין את התופעה בהקשר של נוכחות חיי הדת היהודיים במרקם המגורים הרגיל של ורשה. בתי תפילה רבים פעלו במבנים קיימים, ובתי הדירות והחצרות הרב־תכליתיות האופייניים לצפון העיר ריכזו חיי מגורים, חברה, מסחר וייצור. אין בכך כדי להשוות בין תפקידיו של בית תפילה לבין תפקידי הסוכה, אלא להצביע על האפשרות להעניק למרחב היומיומי שימוש דתי נוסף.[23]
בהקשר זה חשובים במיוחד המקרים שבהם ה״קוצ׳קה״ עצמה מופיעה בידיעה כרכיב ממשי של המרחב הוורשאי. היא אינה משמשת בטקסטים אלה סמל מופשט של סוכות ואינה מוצגת במסגרת הסבר דתי. היא מופיעה כאובייקט פיזי הנמצא בכתובת מסוימת – בחצר או במרפסת של בית דירות.
הדוגמה הבולטת ביותר היא האירוע ברחוב Grzybowska 20, באוקטובר 1925. הן Robotnik והן Kurjer Warszawski תיארו עימות שהחל במשחק ילדים בחצר. ב־Robotnik הילדים שיחקו ״במשחק כפתורים ליד הקוצ׳קה״, ואחד מהם נדחף לעברה. Kurjer Warszawski הגדיר אותה באופן מרחבי מפורש עוד יותר כ״קוצ׳קה שהוצבה בחצר הפנימית״.[24]
בשני הטקסטים הקוצ׳קה לא הייתה הנושא המרכזי של הידיעה. חשיבותה למחקר היא דווקא בכך שנכחה כרכיב רגיל של הסביבה, אופייני דיו כדי שהכתב ישתמש בו בשחזור התרחשות האירוע. המקורות אינם מתארים טקס שהתקיים בסוכה ואינם מפרטים כיצד השתמשו בה בזמן האירוע. הם מראים, לעומת זאת, את נוכחותו הפיזית של מבנה זמני הקשור לסוכות בתוך סביבת מגורים יומיומית.
המקרה של Grzybowska 20 מתעד אפוא בעיקר נראות חומרית ומרחבית, ובעקיפין גם זמנית. הקוצ׳קה הייתה קיימת לפרק זמן מוגבל בלבד, אך בתקופה זו הייתה חלק מן הטופוגרפיה של החצר ונרשמה במקור אגב אירוע שלא עסק בדת במישרין. ההבדלים בדרך שבה עיבדו העיתונים את אותו מקרה ינותחו בפרק ג; כאן החשוב הוא העובדה המשותפת לדיווחי Robotnik ו־Kurjer Warszawski: עצם נוכחות המבנה.
דגם אחר של נוכחות חומרית של סוכות מופיע בידיעה ״הדים לגניבה גדולה״, שהתפרסמה ב־6 באוקטובר 1925 במוסף הבוקר של Kurjer Warszawski. הידיעה עסקה בפריצה למחסן של לייבה פרלמן ברחוב Nalewki 13. לאחר הפורצים נותרו בין היתר בקבוקי יין ״פלשתינאי״, חלה, בייגלים ומוצרי מזון נוספים. העיתון הסביר גם מדוע נוכחות אנשים במחסן עד שעה מאוחרת לא הייתה חייבת לעורר חשד: ״לפני חגי ה׳קוצ׳קות׳ הגיעו למחסן לקנות יין עד שעה מאוחרת בערב״.[25]
במקרה זה החג אינו מיוצג באמצעות הסוכה עצמה, אלא באמצעות סחורות המצויות במחזור מסחרי ופעילות לקוחות בתקופה שלפני החג. החומר מראה אפוא שנראות חומרית אינה חייבת לקבל צורה של מבנה אופייני; היא יכולה להופיע דרך מוצרים, מקום מכירתם ופרקטיקות צריכה.
דוגמה ישירה אף יותר לנראות המרחבית של סוכות היא משנת 1937. ב־Warszawski Dziennik Narodowy מ־24 בספטמבר, בעמוד ״כרוניקת ורשה״, פורסם צילום של סוכה שהוקמה במרפסת קדמית של בית ברחוב Wileńska 5. הכיתוב קבע: ״במרפסת הקדמית של הקומה הרביעית ברחוב Wileńska 5 הקימו יהודים ׳קוצ׳קה׳״.[26]
זהו אחד העקבות החומריים הברורים ביותר של סוכות בכל הקורפוס. העיתון לא רק מסר כתובת ומיקום מדויקים של המבנה, אלא גם תיעד אותו בצילום. לעומת Grzybowska 20, ההבדל העיקרי הוא במידת החשיפה: שם נמצאה הקוצ׳קה בחצר והופיעה כחלק מדיווח על אירוע אחר; ב־Wileńska 5 היא הוצבה במרפסת קדמית והפכה בעצמה לנושא הצילום.
אין להסיק מכך שמטרת הבנייה הייתה הפגנה ציבורית של הדת. מבחינת המחקר, החשוב הוא רק שהמימוש החומרי של הפרקטיקה של החג שינה זמנית חלק מן המרחב הביתי באופן שהיה נגיש למבט מבחוץ. הצילום מדגים גם את יכולתה המיוחדת של העיתונות להרחיב את טווח הנראות. מה שהיה ניתן לצפייה ליד בניין מסוים הועבר אל עמוד העיתון והונגש לקוראים שלא נכחו ברחוב Wileńska 5. סידור העמוד ושכנות החומרים יצרו גם הקשר פרשני נוסף, השייך כבר לסוגיית המסגור ויידון בפרק ג.
המקרים של Grzybowska 20 ושל Wileńska 5 מציגים שני מופעים של אותו מנגנון: מבנה דתי זמני משולב במרקם המגורים הרגיל ונעשה נתון לצפייה ולתיעוד עיתונאי.
במקרה של פסח חושפים המקורות סוג אחר של חומריות. החג נעשה נגיש במיוחד דרך ייצור מצות והתשתית החומרית שלו: מאפייה, מכונות, עובדים והמוצר עצמו. ב־Robotnik מופיע המנגנון בשלושת החתכים הכרונולוגיים. בשנת 1925 דיווח העיתון על תאונה בייצור מצות במאפייה ברחוב Stawki 49, בשנת 1930 על מקרה דומה ברחוב Nowolipie 28, וב־1937 על שתי תאונות ברחובות Grzybowska 17 ו־Gęsia 29.[27]
בולט במיוחד החומר מ־16 במרץ 1937. תחת הכותרת המשותפת ״תאונות בייצור מצות״ פרסם Robotnik שתי ידיעות קצרות. הראשונה עסקה במושק גולדרט בן ה־19 שנפצע ליד מכונה ברחוב Grzybowska 17. השנייה דיווחה על האופה תדאוש לוקשיאק, שנפצע ברחוב Gęsia 29 בעת עבודה ״ליד מכונה לייצור מצות״.[28]
המקור חושף את התשתית החומרית של ההכנות לחג: המוצר, המכונה, העובד ומקום הייצור המסוים. פסח אינו מופיע דרך תיאור ליל הסדר או המשמעות הדתית של המצה, אלא במקום שבו פרקטיקה הקשורה לחג נפגשת עם עולם העבודה והייצור העירוני.
התאונה ברחוב Gęsia 29 דווחה גם ב־Warszawski Dziennik Narodowy בידיעה ״בעת ייצור מצות״ (Przy wyrobie macy). חפיפה זו מאשרת שייצור מצות יכול היה להופיע כחלק מכרוניקה עירונית רגילה גם בעיתון בעל פרופיל פוליטי אחר. שני הדיווחים יושוו בפרק ג.[29]
ההשוואה בין סוכות לפסח חושפת אפוא שתי דרכים שונות שבהן החג קיבל ביטוי חומרי. סוכות נעשה נראה דרך מבנה זמני המשולב במרחב המגורים – חצר, מרפסת וחזית. פסח – דרך תשתית ייצור המזון: המאפייה, המכונה, העובדים והמצה כמוצר. בשני המקרים הפכה הפרקטיקה הדתית ניתנת לתפיסה בעיתונות בעיקר דרך השלכותיה החומריות.
2.2 מסחר, ייצור וצריכה
הממד הכלכלי של הנראות נבע מכך שמנהגים הקשורים לחג היו כרוכות בייצור, הפצה וצריכה של טובין מסוימים, ויכלו להשפיע גם על תפקוד המסחר והשוק.
בפסח, המצה היא הדוגמה האופיינית ביותר. התאונות בייצורה, שנדונו בתת־הפרק הקודם, מציגות מוצר בעל משמעות דתית כתוצאה של עבודה במפעלים מסוימים בוורשה, באמצעות ציוד תעשייתי. חזרת המוטיב בשנים 1925, 1930 ו־1937 מצביעה על כך שההכנות לפסח יכלו להיכנס לכרוניקה העירונית דרך תהליך הייצור ותנאי העבודה. כך נעשה החג נראה בתחום שאינו מחייב את העיתון לעסוק בדת כשלעצמה.[30]
מנגנון דומה, הנוגע למסחר ולצריכה, מופיע בידיעה על המחסן של לייבה פרלמן ברחוב Nalewki 13. Kurjer Warszawski הסביר את ריבוי הלקוחות ואת ביקוריהם בשעות המאוחרות בהתקרבות ״חגי הקוצ׳קות״. לוח השנה הדתי השפיע אפוא הן על הביקוש למוצרים מסוימים והן על תפקודו של מקום המכירה.[31]
הממד הכלכלי בולט עוד יותר בידיעות שוק. ב־5 באוקטובר 1925 קישר Kurjer Warszawski, בתיאור מצב שוק הביצים בוורשה, בין עליית המחירים לבין ירידה בהיצע ועלייה בביקוש ״בגלל מועדי החג היהודיים״. יומיים קודם לכן ציין Robotnik תלות דומה במאמר ״התייקרות הביצים״.[32]
יש לפרש בזהירות את שני הדיווחים. אין הם מוכיחים שהחגים היו הסיבה העיקרית לעליית המחירים בפועל. שניהם משתמשים במילה podobno, כלומר ״לפי הנאמר״ או ״ככל הנראה״, ו־Robotnik אף מטיל ספק בכך שההסבר המוצע מספיק. לשניהם משותף הקישור בין מצב השוק לחגים היהודיים, אך המערכות נבדלות בהערכתו. השוואה מלאה של אופן פיתוח הידיעה תובא בפרק ג.
דגם דומה מופיע ב־Kurjer Warszawski מ־13 באוקטובר 1925, שקישר ירידה בהיקף המסחר בשוק התבואה של ורשה ל״תקופת החגים היהודיים״. באפריל 1930 דיווח אותו עיתון על מגמת התחזקות במחירי הדגים בשוק הוורשאי ״בשל החגים היהודיים״. חומרים אלה אינם מזהים את סוכות או את פסח, אך מראים שלוח השנה היהודי שימש בעיתונות קטגוריה להסבר שינויים קצרי טווח בביקוש, בהיצע, במחירים ובהיקף המסחר.[33]
מן החומר ניתן להבחין בשני רבדים של נראות כלכלית. הראשון נוגע למוצרים הקשורים ישירות לפרקטיקה החגיגית – בראש ובראשונה מצות, וכן מוצרים שנרכשו בתקופה שלפני סוכות. השני כולל השלכות רחבות יותר שיוחסו בעיתונות לתקופת ״החגים היהודיים״: שינויים בהיצע, בביקוש, במחירים ובהיקף המחזור.
הבחנה זו חשובה גם למעמדם המקורי של הפריטים. במקום שבו מופיע מרכיב אופייני – ״מצה״ או ״חגי הקוצ׳קות״ – הקשר לחג הנבדק הוא ישיר. לעומת זאת, הביטוי הכללי ״חגים יהודיים״ אינו מאפשר לשייך ידיעה לחג מסוים רק על סמך הכרונולוגיה. הוא מתעד בעיקר את הנראות הכלכלית של לוח השנה היהודי.
נראות כלכלית לא דרשה מן הקורא להכיר את המשמעות הדתית של החג. תאונה ליד מכונה, מסחר ביין, מחירי ביצים, מחזורי מסחר בתבואה או מצב שוק הדגים היו מובנים כידיעות כרוניקאיות או כלכליות. הפרקטיקה הדתית נעשתה חלק מתמונת העיר בעיתונות כשהיא מתורגמת לשפת העבודה, המוצר, הביקוש, המחירים והמסחר. מאחר ששינויים אלה נקשרו לתקופה מוגדרת בלוח השנה, הממד הכלכלי התחבר ישירות לממד הזמן.
2.3 זמן וקצב העיר
ממד הזמן של הנראות נבע מכך שלוח השנה הדתי יכול היה לשנות זמנית את סדר הפעולה הרגיל של העיר. בניגוד לנראות חומרית, המותירה עקבה בדמות מבנה, מוצר או מקום, נראות הקשורה לזמן התגלתה בשינוי מועד, שעות מסחר, פעילות השוק, קצב העבודה או לוח הפעילות של מוסדות.
הדוגמה הישירה ביותר היא ידיעה שפורסמה ב־1 באוקטובר 1925 ב־Kurjer Warszawski. היא עסקה במגויסים בני דת משה, שמועד התייצבותם לצבא נדחה ל־12 באוקטובר בשל חגים שחלו בין 3 ל־11 באוקטובר. ההסדר חל על ורשה ועל מחוז ורשה.[34]
כך נלקח לוח השנה הדתי בחשבון בארגון הטכני של מוסד מדינה. הידיעה אינה מתארת טקס או פרקטיקה דתית, אלא שינוי במועד מילוי חובה צבאית, שנבע מן ההבדל בלוח השנה של חלק מן האזרחים. בפרק ג יושוו הדרכים שבהן הציגו Kurjer Warszawski, Express Poranny ו־Gazeta Poranna Warszawska את אותה החלטה.
בתחום המסחר התחברה הנראות הקשורה לזמן לנראות הכלכלית. במחסן של לייבה פרלמן נמשכה הפעילות המוגברת שלפני סוכות ״עד שעה מאוחרת בערב״. בידיעות על שוק הביצים והתבואה, ״החגים היהודיים״ הגדירו תקופה שבה המחירים או היקף המסחר אמורים היו לחרוג מן הקצב הרגיל. לאזכור לוח השנה היהודי בידיעה על שוק הדגים של ורשה ב־1930 הייתה משמעות דומה.[35]
הנראות הקשורה לזמן לא הוגבלה לשוק ולמינהל. ב־7 באוקטובר 1925 תיאר Kurjer Warszawski מפגש ברחוב Miła 38 שנערך ״לרגל החגים היהודיים״ והסתיים באלימות ובגניבה. המקור אינו מזהה חג מסוים, אך מראה שתקופת החגים ארגנה גם את זמנם של חיי חברה פרטיים.[36]
המאפיין המשותף למקרים אלה הוא תפקוד החג כזמן השונה מן הסדר הרגיל. לוח השנה הדתי יכול להביא לדחיית מועד מנהלי, להארכת שעות פעילות מסחרית, לשינויים בשוק או לארגון מפגש מסוים. בכך הוא נכנס ליחסי גומלין עם לוח השנה המינהלי, הכלכלי והחברתי של העיר.
עם זאת, הניתוח מחייב הבחנה עקבית בין נראות חג מסוים לבין נראות המחזור הדתי היהודי הכללי. במקום שבו המקור משתמש בשם ״חגי הקוצ׳קות״ או מציג ״קוצ׳קה״ פיזית, הקשר לסוכות חד־משמעי. כאשר מופיעים ״חגים יהודיים״ או ״תקופת החגים היהודיים״, תאריך הפרסום כשלעצמו אינו מספיק כדי לשייך את היחידה לפסח או לסוכות.
הקורפוסים המלאים של Kurjer Warszawski ושל Robotnik מסתיו 1925 מאשרים את חשיבות ההבחנה הזאת. בשני העיתונים היו התכנים על יהודים בני התקופה רבים בהרבה מן החומרים המזהים ישירות את סוכות. החג הופיע אפוא לעיתים רחוקות יחסית כנושא שניתן לזהות בידיעה בפני עצמו, אף שהשלכותיו החומריות, הכלכליות והקשורות לזמן חדרו לטקסטים על מסחר, שווקים, מינהל וחיי היומיום בעיר. הנתונים ההשוואתיים המלאים יידונו בפרק ג.
במקרים קונקרטיים חפפו הממדים זה לזה. סוכה הייתה בעת ובעונה אחת אובייקט חומרי ומבנה זמני; מסחר ביין לפני סוכות היה תופעה כלכלית וזמנית; ייצור מצות חיבר חומריות, עבודה וכלכלה; ודחיית מועד הגיוס הייתה תוצאה במישור הזמן ובמישור המוסדי של לוח השנה הדתי.
החומר שנבדק אינו מציג אפוא את פסח וסוכות בראש ובראשונה כאירועים דתיים אוטונומיים. העיתונות תיעדה אותם לעיתים קרובות יותר דרך השלכותיהם על חיי היומיום של העיר: מבנה בחצר או במרפסת, ייצור מצות, גידול בביקוש למוצרים מסוימים, שינויים בפעילות השוק או התאמת מועד של מוסד. נראות החג הייתה במידה רבה נראות של תוצאותיו החומריות, הכלכליות והזמניות.
שחזור צורות אלה מוביל לשאלה כיצד בחרו מערכות העיתונים את עקבות החגים בעיר וכיצד הציגו אותם. פרק ג מעביר אפוא את המוקד מצורות הנראות למנגנוני הבחירה העיתונאית, הלשון והמסגור.
פרק ג
הבניית הנראות בעיתונות בחירה לשון ומסגור
הפרק הקודם שחזר את הצורות החומריות, המרחביות והכלכליות, וכן את ההשפעות על ארגון הזמן ועל מוסדות, שבאמצעותן ניכרו פסח וסוכות בחיי היומיום של ורשה. פרק זה מעביר את מרכז הכובד לתהליך הפיכתן של עקבות אלה לידיעות עיתונאיות.
הניתוח נעשה בשני רבדים. הראשון כולל קריאה השוואתית של פרסומים מסוימים, ובייחוד דיווחים על אותו אירוע. כך אפשר לבחון את בחירת הפרטים, כינוי המשתתפים, ייחוס יכולת פעולה ואחריות, היררכיית המידע והלשון השיפוטית. הרובד השני עוסק בחלונות המחקר הסגורים וביחס בין היהודים כנושא עיתונאי, נראות לוח השנה היהודי והנראות הישירה של פסח או סוכות. פרופילי העיתונים מובאים בחשבון כהקשר רק לאחר שהוכחו הבדלים בחומר המקור.
3.1 אותה עובדה, נרטיבים שונים: ניתוח השוואתי של דיווחים עיתונאיים
מצבים שבהם מערכות שונות תיארו אותו אירוע או אותה החלטה מינהלית מספקים את ההשוואה המבוקרת ביותר. קביעותה של העובדה הבסיסית מאפשרת למקד את הניתוח בפרטים שנשמרו, הושמטו, הורחבו או הועלו לכותרת.
Grzybowska 20: אותו אירוע, היררכיה אחרת של פרטים
ב־12 באוקטובר 1925 תיארו Robotnik, Kurjer Warszawski ו־Gazeta Poranna Warszawska אירוע דמים ברחוב Grzybowska 20. הגרעין המשותף של הדיווחים אינו מותיר ספק שמדובר באותו אירוע: עימות שהחל במריבת ילדים בחצר, התרחב להתקהלות והסתיים בירי ובמותו של ירמיאש קופרפארב.[37]
Robotnik ו־Kurjer Warszawski נתנו לידיעה אותה כותרת: ״אירוע דמים ברחוב גרז׳יבובסקה״. בשני הדיווחים נשמרה הקוצ׳קה כחלק משחזור תחילת האירוע. ב־Robotnik שיחקו הילדים ״ליד הקוצ׳קה״, ואילו Kurjer דייק כי מדובר ב״קוצ׳קה שהוצבה בחצר הפנימית״. מבנה הסוכה לא היה הנושא העיקרי של אף אחת מן הידיעות; הוא תפקד כחלק מן הטופוגרפיה של המקום.
Gazeta Poranna Warszawska ארגנה את החומר אחרת. הידיעה הובלטה בעמוד הראשון תחת הכותרת ״קרב דמים עם המון יהודים״ (Krwawa walka z tłumem żydów). הסוכה, המופיעה בשני הדיווחים האחרים, אינה מופיעה בטקסט שפורסם. אין בכך כדי להוכיח שהמערכת השמיטה אותה במכוון; אפשר רק לקבוע שהפרט לא נשמר. לעומת זאת, הזיהוי האתני של המשתתפים נעשה בולט הרבה יותר.
ההבדל אינו אפוא רק בבחירת מילים. ב־Robotnik וב־Kurjer הכותרת מארגנת את הידיעה סביב המקום והאירוע, ועקבות סוכות נשארות חלק מן התפאורה החומרית. ב־Gazeta Poranna Warszawska הפרט הקשור לחג אינו נשמר, ואילו האופי האתני של העימות מועלה לרמה העליונה של היררכיית המידע. אותה עובדה יכולה אפוא לייצר נראות שונה של מרכיביה.
הגיוס וסוכות: שלושה ״תרגומים״ עיתונאיים של החלטה אחת
חומר מבוקר עוד יותר מספקת החלטת משרד הצבא מראשית אוקטובר 1925. בשל החגים שחלו בין 3 ל־11 באוקטובר נדחה מועד התייצבותם של מגויסים בני דת משה ל־12 באוקטובר. המידע פורסם ב־Kurjer Warszawski וב־Express Poranny, וכעבור כמה ימים קיבל גם פרשנות ב־Gazeta Poranna Warszawska.[38]
Kurjer Warszawski פרסם את הידיעה תחת הכותרת ״מגויסים בני הדת היהודית״. לשונו פרוצדורלית. הפועל המרכזי הוא שר הצבא, שמשנה את המועד ומפרט כללים טכניים ביחס לצווי גיוס שכבר נמסרו. הסיבה היא ״חגי דת זו״, אך שם החג אינו מצוין.
Express Poranny קרא לאותה ידיעה ״הגיוס לצבא וחג הסוכות״. העיתון מכנה במפורש את ״חג הסוכות״, מסביר שהוא ״נקרא בפי העם קוצ׳קות״, מציין התערבות של חברי פרלמנט יהודים ומדווח על תשלום 1 זלוטי ו־12 גרושי כדמי מזון לחיילים יהודים במקום האוכל מן הסיר הצבאי. לוח השנה הדתי נעשה כאן נראה לא רק כסיבה לשינוי המועד, אלא גם באמצעות תיווך פוליטי והסדר מעשי של החיים בצבא.[39]
Gazeta Poranna Warszawska הופכת את ההחלטה לפרשנות פולמוסית. הטקסט ״הצבא וה״קוצ׳קות״״ מכנה את המגויסים ״בעלי זכויות יתר״, משתמש באזכור אירוני של ״העם הנבחר״ ומרחיב תיקון מינהלי נקודתי לתרחיש היפותטי על בעיות עתידיות בתמרונים או בגיוס בזמן חגים יהודיים ושבת.[40]
אותו מעשה מינהלי מוצג אפוא בהתאמה כעניין פרוצדורלי, כהסבר פופולרי של השלכות החג וכנקודת מוצא לפרשנות פוליטית־אתנית עימותית.
Gęsia 29: מסגרת דומה למרות רקע פוליטי שונה
השוואת התאונה ברחוב Gęsia 29 מ־16 במרץ 1937 מביאה תוצאה מסוג אחר. Robotnik פרסם את הידיעה על תדאוש לוקשיאק במסגרת ״תאונות בייצור מצות״ יחד עם מקרה נוסף ברחוב Grzybowska 17. Warszawski Dziennik Narodowy פרסם את אותו אירוע כידיעה נפרדת בשם ״בעת ייצור מצות״. זהות המקרה מאומתת בשם הנפגע, בכתובת ובנסיבות הפציעה. בשני הטקסטים פסח אינו מוזכר במפורש; ההקשר החגיגי נחשף דרך המצה ומקום ייצורה.[41]
בצמד מקורות זה אין ניגוד דומה לזה של Grzybowska 20. שתי הידיעות שומרות בראש ובראשונה על צורת כרוניקת תאונות קצרה, ובידיעת Warszawski Dziennik Narodowy לא נמצא שיפוט אנטי־יהודי מובהק. ההבדל העיקרי הוא בדירוג המידע: Robotnik מאגד שני מקרים תחת כותרת אחת, בעוד Warszawski Dziennik Narodowy מפריד את Gęsia 29 כיחידה עצמאית.
למקרה זה חשיבות מתודולוגית: הוא מראה שפרופיל פוליטי אינו קובע באופן מכני את המסגרת של כל פרסום. עיתונים המזוהים עם סביבות פוליטיות מרוחקות יכולים במקרה קונקרטי להשתמש במתכונת כרוניקאית דומה.
שוק הביצים: גרעין משותף והרחבה שונה
השוואה פחות הדוקה אך שימושית אנליטית מתקבלת מן הידיעות ״התייקרות הביצים״ ב־Robotnik מ־3 באוקטובר ו״ביצים״ ב־Kurjer Warszawski מ־5 באוקטובר 1925. אי אפשר להוכיח שהן גרסאות של אותה ידיעה, אך שתיהן כוללות גרעין דומה מאוד: ירידה בהיצע, עלייה בביקוש והשפעה אפשרית של ״מועדי החג היהודיים״ על שוק הביצים בוורשה.[42]
חשוב שבשתי הידיעות מופיעה המילה podobno – ״ככל הנראה״. לכן אין להעמיד ביניהן ניגוד ברמת הוודאות. ההבדל מופיע בהמשך העיבוד: Robotnik קובע שהסיבות שצוינו אינן מסבירות את כל ההתייקרות, מעלה אפשרות של אגירת ביצים לצורך יצוא ומזכיר בדיקת הרשויות. Kurjer נשאר בהסבר הבסיסי של היצע וביקוש.
המקרים שהושוו מראים שהבדלים בין עיתונים יכלו להיווצר בשלבים שונים: בחירת פרט, כינוי המשתתפים, דירוג המידע, פיתוח הגרעין המשותף של הידיעה או שימוש במסגרת פרשנית. עם זאת, ההבדלים אינם מצטרפים לדגם מכני אחד הנובע מן הפרופיל הפוליטי של העיתון.
3.2 פרופילי העיתונים ותנאי הבחירה
יש להבין את פרופיל העיתון כמכלול התנאים המוסדיים, הפוליטיים והמסחריים המשפיעים על הסבירות לבחירת נושאים מסוימים ועל אופן עיבודם. בקורפוס הוגדרו ארבעה צירי השוואה מרכזיים: Robotnik, Kurjer Warszawski, Express Poranny והכותרים המשתנים של הזרם הלאומי. Przegląd Katolicki משמש חומר משלים להשוואה ולהבלטת הבדלים.
Robotnik: עבודה, ארגון חברתי ופוליטיקה
אנדז׳יי נוטקובסקי הגדיר את Robotnik כביטאון המרכזי של המפלגה הסוציאליסטית הפולנית, שהיה בקשר ישיר עם הנהגת המפלגה.[43] בקורפוס שנבדק נעשה בו פסח נראה לעיתים קרובות במיוחד דרך עבודה וייצור: ב־1925 באמצעות תאונה בייצור מצות ברחוב Stawki 49, ב־1930 במקרה דומה ברחוב Nowolipie 28, וב־1937 בתאונות ברחובות Grzybowska 17 ו־Gęsia 29.[44]
אין פירוש הדבר שהעיתון צמצם במכוון את פסח לסוגיית העבודה. החומר מראה, עם זאת, שהחג נכנס בקלות יחסית למגוון נושאי העיתון במקומות שבהם הצטלב עם תעסוקה, ייצור, יחסים חברתיים או התארגנות קבוצתית. רגישות דומה ניכרת בידיעה על שוק הביצים: Robotnik חורג מן המידע הבסיסי על שינויים בהיצע ובביקוש, ושואל על מנגנונים כלכליים נוספים ועל פעולות הרשויות.
Kurjer Warszawski רישום עירוני רחב
נוטקובסקי מיקם את Kurjer Warszawski בין היומונים הגדולים וה״רציניים״ המעצבים דעת קהל, והבחין בינם לבין העיתונות הפופולרית והסנסציונית המתפתחת.[45] בחומר שנבדק בולטת תכונתו של העיתון כמתעד רחב של חיי היומיום בוורשה.
עקבות פסח וסוכות מופיעים ב־Kurjer לעיתים קרובות בשולי הנושא המרכזי של הידיעה. הסוכה ברחוב Grzybowska 20 היא חלק מטופוגרפיית החצר; ״חגי הקוצ׳קות״ מסבירים ביקורים מאוחרים של לקוחות ברחוב Nalewki 13; לוח השנה החגיגי משפיע על מועד הגיוס ומופיע בידיעות על שוק המזון ועל היקפי המסחר.[46] החג נעשה ניתן לזיהוי כאשר הוא מותיר השלכה מעשית במדורים העירוניים הרגילים: מינהל, מסחר, שווקים או כרוניקה של אירועי רחוב ותאונות. אולם הדבר לא הבטיח נראות ישירה שלו, כפי שמראים בבירור הממצאים מ־1930 ומ־1937.
Express Poranny מתכונת פופולרית והמחשה באמצעות פרטים
נתן כהן מציין ש־Express Poranny היה מן היומונים הפופולריים הראשונים בוורשה שהתאפיינו במתכונת סנסציונית מובהקת.[47] אנדז׳יי פצקובסקי מסווג אותו בשנות השלושים בעיתונות החדשותית והסנסציונית ובמה שכונה ״העיתונות האדומה״.[48] אין להשליך אוטומטית אפיון פוליטי מאוחר יותר של סביבת העיתון על שנותיו המוקדמות.
התצפית המועילה ביותר היא הנטייה הניכרת בקורפוס להמחיש ידיעות באמצעות אדם, מקום, כתובת, מספר, תצלום, חפץ או אירוע מוגדר. בחומר על הגיוס, Express אינו מסתפק בציון ״חג הסוכות״: הוא מסביר את המונח ״קוצ׳קות״, מציין התערבות של חברי פרלמנט ומוסיף מידע על דמי מזון. בחלקים אחרים של הקורפוס ממלאים תפקיד דומה מאפיות מצות מסוימות, כתובות, מספר מנות המזון שחולקו, מוצרים ואירועים בודדים.
אין בכך עדות לעניין רב יותר בדת כשלעצמה. המתכונת הפופולרית של העיתון עודדה בעיקר נראות של היבטים בפרקטיקה הדתית שאפשר היה להציג באמצעות אדם, מקום, מספר, חפץ או אירוע.
הזרם הלאומי שינויי הכותרים ומאגר הטיעונים האנטי־יהודיים
הציר הרביעי אינו מורכב מיומון אחד שיצא בשם קבוע. בחלון פסח 1925 נבדקת Gazeta Warszawska, בחומר מן הסתיו של אותה שנה — Gazeta Poranna Warszawska, בשנת 1930 שוב Gazeta Warszawska, וב־1937 — Warszawski Dziennik Narodowy. הקשרים הביבליוגרפיים בין הכותרים מצדיקים את הכללתם בזרם השוואה אחד, אך בתיאור המקורות יש לשמור על השם המופיע בגיליון המסוים.[49]
בוהדן גלמבוצקי מראה שבעיתונות הלאומית הייתה חשיבות לא רק למאמרים אידאולוגיים על ״השאלה היהודית״, אלא גם להצטברות ידיעות קצרות יותר בתחומי הכלכלה, הפלילים וחיי היומיום, שבחירתן יכלה לחזק דימוי סטריאוטיפי של יהודים.[50] הקשר זה מסייע בפירוש מאגר הטיעונים העימותי שהופעל בדיווח על Grzybowska 20 ובפרשנות על הגיוס.
עם זאת, מאגר הטיעונים הזה לא הופעל בכל ידיעה. הדיווח של Warszawski Dziennik Narodowy על התאונה ברחוב Gęsia 29 שומר בעיקרו על מסגרת כרוניקאית. פרופיל העיתון הגדיר אפוא מגוון אפשרויות זמינות וחוזרות לעיבוד החומר, אך לא קבע את צורתו של כל טקסט יחיד.
בקורפוס שנבדק, Robotnik תיעד את נוכחות החגים לעיתים קרובות יחסית דרך עבודה, התארגנות חברתית ופוליטיקה. Kurjer Warszawski שילב אותה בתיעוד רחב של השלכות מעשיות על חיי העיר. המתכונת של Express Poranny עודדה המחשה באמצעות פרטים קונקרטיים, ואילו לעיתונות הלאומית היה מאגר דימויים וטיעונים שאפשר להפוך את הנוכחות היהודית לסוגיה של עימות אתני, פוליטי או כלכלי. אלה דפוסים של הסתברות, ולא כללים מכניים ליצירת טקסט.
3.3 שפה ומסגור של יהודיות
פרופיל העיתון מגדיר תנאים רחבים להיווצרות ידיעה, אך אינו מסביר לבדו כיצד סומנה יהודיות בתוך טקסט מסוים. לא כל אזכור של דת או מוצא מילא אותה פונקציה. בניתוח ניתן להבחין בארבע פעולות עיקריות: זיהוי, הצגה כקולקטיב, הערכה ומסגור.
מזיהוי להצגה כקולקטיב
הדיווח על Grzybowska 20 מראה את ההבדל בין סימון פשוט של השתייכות לבין ארגון אתני של האירוע כולו. ב־Robotnik וב־Kurjer Warszawski יהודיותם של חלק מן המשתתפים קיימת בטקסט, אך אינה מארגנת את הכותרת. Gazeta Poranna Warszawska פותחת לעומת זאת בקטגוריה קולקטיבית: ״קרב דמים עם המון יהודים״. בהמשך מופיעים בין היתר הביטויים ״המון יהודים״, ״אספסוף יהודי קנאי״ ו-״אינסטינקטים יהודיים מנוונים״.[51]
המשמעות אינה נובעת רק מריבוי השימוש בכינוי הקבוצה האתנית. מצד אחד נשארים סולארסקי ומשפחתו, המוצגים כאנשים אינדיבידואליים; מן הצד האחר קבוצה המוגדרת בעיקר לפי מוצא אתני. ההצגה כקולקטיב מטשטשת הבדלים בין יחידים ומאפשרת לייחס לקבוצה יכולת פעולה ותכונות משותפות. המילה ״יהודי״ כשלעצמה אינה הוכחה למסגור עוין. המשמעות נוצרת מן הצירוף של כותרת, הצגה כקולקטיב, לשון מעריכה וא־סימטריה בדרך הצגת הצדדים.
״דת״ ו״זכויות יתר״
בחומרים על הגיוס ניתן לזהות שינוי דומה ברמת הכינוי של אותה קבוצה חברתית. Kurjer Warszawski משתמש בכינוי המינהלי ״מגויסים בני דת משה״. Express Poranny משתמש בצורות יומיומיות יותר כמו ״מגויסים יהודים״ ו״חיילים יהודים״, אך בעיקר מסביר במי עוסקת ההחלטה ולאיזה חג היא קשורה.
Gazeta Poranna Warszawska כותבת את אותה עובדה מחדש באמצעות אוצר מילים של ״זכויות יתר״. המגויסים נקראים ״בעלי זכויות יתר״, מופיע אזכור אירוני ל״עם הנבחר״, והתאמת המועד מוצגת כוויתור מיוחד לקבוצה. הערכה אינה נעשית אפוא רק באמצעות קללה ישירה. היא יכולה להיווצר מעצם שינוי שם הקטגוריה: תיקון פרוצדורלי נעשה ל״זכות יתר״, והבדל דתי הופך לטיעון על אי־שוויון אזרחי.[52]
חשובה גם בניית תרחישים היפותטיים: הטקסט יוצא מהחלטה ממשית ומוגבלת, אך משליך את השלכותיה האפשריות אל העתיד ושואל על גיוס, תמרונים, חגים נוספים ושבת. עובדה נקודתית מתרחבת כך לתרחיש כללי של איום או עימות.
איות כסימן - וגבולותיו
גלמבוצקי מציין שבעיתונות המחנה הלאומי יכלו הצורות Żyd ו־żyd, באות ראשית גדולה או קטנה, להיות קשורות להבחנה בין לאום לדת. לעיתים מילאה האות הקטנה גם תפקיד של הפחתת ערך. Warszawski Dziennik Narodowy השתמש בה בעקביות.[53]
עם זאת, אופן האיות אינו יכול לשמש לבדו הוכחה למשמעות אנטי־יהודית של ידיעה. ״בעת ייצור מצות״ שומרת על מסגרת של כרוניקת תאונות, ואין בה הצגת משתתפים כקולקטיב מן הסוג שנמצא בדיווח על Grzybowska 20, או אוצר המילים של ״זכויות יתר״ המופיע בפרשנות על הגיוס. יש להעריך את תפקיד האיות בהקשר של הטקסט כולו.
צילום, כיתוב ומסגרת העמוד: Wileńska 5
ב־24 בספטמבר 1937 פרסם Warszawski Dziennik Narodowy בעמוד ״כרוניקת ורשה״ צילום של קוצ׳קה שהוקמה במרפסת הקדמית של בית ברחוב Wileńska 5. הכיתוב מסר את הכתובת המדויקת וציין ש״יהודים הקימו ׳קוצ׳קה׳״.[54]
זהו מקרה מובהק של מעבר מנראות חומרית בעיר לנראות חזותית בעיתון. העיתון הבחין במבנה, צילם אותו, ציין את מיקומו והציג אותו לקורא כיחידה עצמאית. הכיתוב עצמו אינו כולל שיפוט מפותח, אך משמעותו מתרחבת באמצעות סידור העמוד. התצלום הוצב ישירות לצד כתבה גדולה שכותרתה ״המחלקה לפעולה כלכלית של המפלגה הלאומית מגבירה את המאבק ביהודים בבירה״ (Walkę z żydostwem w stolicy wzmaga wydział akcji gospodarczej Stronnictwa Narodowego).
אין בסיס לקבוע שהצילום שימש פורמלית איור למאמר זה. אפשר, עם זאת, לדבר על שכנות חומרים ועל מסגרת עמוד שבה עקבה חזותית של חג יהודי הוצבה לצד טקסט המגייס לפעולה כלכלית אנטי־יהודית. המקרה מדגים שמסגור אינו נעשה רק באוצר מילים, אלא גם באמצעות צילום, כיתוב, מיקום בעמוד ויחס לחומרים סמוכים.
לוח השנה כ-״כפיית״ שונות
ב־18 בספטמבר 1937 פרסם Warszawski Dziennik Narodowy מאמר בשם ״עורך דין יהודי ביקש להנהיג חג יהודי בבית המשפט״, על בקשה לדחות דיון שחל ביום הכיפורים. סוכות מופיע בו באופן משני כ״Kucek״ - דוגמה היפותטית לחג נוסף שבגללו, לפי המחבר, אמור מוסד להתאים עצמו ללוח השנה היהודי.[55]
החומר אינו עוסק בוורשה ואינו מתעד חגיגות ממשיות של סוכות. הוא אינו יכול אפוא לשמש עקבה עירונית של החג. חשיבותו לשונית: לוח השנה הדתי מוצג כ-״כפייה״ של סדר אחר על מוסד המתואר כפולני. במקרים כאלה נראות החג אינה נובעת מתיאור טקס או אובייקט חומרי. לוח השנה נעשה נראה באמצעות הצגת השפעתו כעימות מוסדי.
אין לצמצם אפוא מסגור אנטי-יהודי לרשימת מילים בודדות. הוא יכול להיווצר מהצגת המשתתפים כקולקטיב, מחוסר סימטריה בייחוס פעולה ואחריות, מכינוי שינוי בנוהל ״זכויות יתר״, מהרחבת עובדה מוגבלת לתרחיש היפותטי של איום, או מהצבת חומרים זה לצד זה באופן חזותי. מנגנונים אלה מופיעים הן ב־1925 והן ב־1937, ולכן אינם מאפשרים נרטיב פשוט של מעבר מניטרליות מוקדמת לפרשנות אידאולוגית מאוחרת.
3.4 בחירה ושינוי לאורך זמן: 1925-1930-1937
הניתוח לאורך זמן נשען על ההבחנה בין נראות היהודים, נראות לוח השנה היהודי והנראות הישירה של פסח או סוכות. השוואת מספר יחידות התוכן על יהודים בני התקופה למספר היחידות הקשורות בבירור לחג הנחקר מאפשרת לזהות מצבים שבהם נוכחות רבה ברובד הראשון התקיימה לצד נוכחות מעטה או אפסית ברובד השלישי.
3.4.1 1925: ריבוי צורות נראות וגיוון במסגור
שנת 1925 משמשת נקודת ייחוס לא כשלב של ״ניטרליות״ מוקדמת, אלא כחתך שבו מגוון רחב יחסית של השלכות עירוניות של החגים נגיש בעיתונות, ובו־זמנית כבר מופיעות דרכי מסגור עימותיות מאוד.
בשלושת צירי ההשוואה העיקריים לא הייתה הנראות הישירה של סוכות אפסית. החג ניכר דרך הסוכות עצמן, המסחר שלפני ״חגי הקוצ׳קות״, התאמת מועד הגיוס וההשלכות הכלכליות של מחזור החגים. Express Poranny זיהה לעיתים קרובות את נקודות המפגש האלה במישרין, כפי שממחישה הכותרת ״הגיוס לצבא וחג הסוכות״. עם זאת, בקורפוס שלו יש פער ארכיוני יחיד, ולכן אין לראות ביחסים המספריים כשלעצמם דירוג מדויק של העיתונים.
בפסח הייתה הנראות הישירה מצומצמת יותר ביחס למספרם הכולל של החומרים על יהודים. הדבר בולט במיוחד ב־Kurjer Warszawski, שבו נמצאו 104 יחידות כאלה, אך יחידת פסח ישירה אחת בלבד, שאינה עוסקת בוורשה. ב־Express Poranny היחס היה 33/2, וב־Robotnik — 23/2, כאשר יחידה אחת בעיתון האחרון הייתה עקבה ורשאית של החג. עבור Gazeta Warszawska נשמר נתון מצטבר של 12 יחידות על יהודים, אך אין נתון מלא על מספר יחידות הפסח הישירות; אין לשחזר אותו על סמך הערות מאוחרות יותר.[56]
עם זאת, המסקנה החשובה מ־1925 היא איכותנית. באותו רגע מתקיימות יחד דרכי רישום יומיומיות וחומריות של החגים לצד מסגרות עימותיות גלויות. Robotnik ו־Kurjer Warszawski משמרים ב־Grzybowska 20 את הקוצ׳קה כחלק מן החצר, ואילו Gazeta Poranna Warszawska מארגנת את אותו אירוע סביב ״המון יהודים״. במקרה הגיוס משתמש Kurjer בשפת פרוצדורה, Express בשפת הסבר פופולרי, ו־Gazeta Poranna Warszawska באוצר מילים של ״זכויות יתר״.[57]
שנת 1925 אינה אפוא פותחת רצף ליניארי של ״ניטרליות — פרשנות אידאולוגית״. היא חושפת קיום משותף של דרכים שונות לבחירת הנוכחות היהודית ולמסגורה. ניתוח הזרם הלאומי חייב להישאר כאן איכותני, משום שאין נתון מצטבר מלא לחלון הסתיו המקיף את שינוי שם העיתון.
3.4.2 1930: המשכיות, הסטה והתפצלות הנראות
שנת 1930 מאפשרת את ההשוואה המלאה ביותר בין ארבעת צירי העיתונות בשני חלונות המחקר. Kurjer Warszawski מספק את הדוגמה הברורה ביותר להפרדת רבדי הנראות. בחלון פסח נמצאו 64 יחידות מאומתות על יהודים, אך אף יחידת פסח ישירה. בחלון סוכות היחס הוא 100/0. בשני הקורפוסים נותרו אזכורי הקשר של ״חגים יהודיים״ באופן כללי.
אין מדובר אפוא בהיעדר יהודים או באי־נראות מוחלטת של הזמן הדתי היהודי. מן הייצוג הישיר נעלמים פסח או סוכות כחגים מסוימים הניתנים לזיהוי. חשיבותו של ממצא הפסח מתחזקת בהשוואה ללוח השנה הנוצרי: באותו חלון כלל Kurjer Warszawski 125 יחידות על הפסחא ו־10 יחידות הקשר, לצד אפס יחידות פסח ישירות. לכן אי אפשר להסביר את הממצא בחוסר עניין כללי בחגים דתיים.[58]
דגם דומה מופיע ב-Gazeta Warszawska: היחס בפסח הוא29/0 ובסוכות 50/0, לצד שלושה אזכורי הקשר בסתיו של ״חגים יהודיים״. החגים המסוימים אינם נעשים נושא ישיר אף שהעיתון כולל חומרים רבים אחרים על יהודים.[59]
Express Poranny מציג דגם אחר. בחלון פסח יש בו שלוש יחידות ישירות לצד 23 יחידות על יהודים בני התקופה. החומר עוסק במאפיית המצות ברחוב Pańska 38, בפעילות ״תומכי עניים״ ו״בית לחם״ (Tomchaj Anyim ו־Bajs-lechem), באלפי מנות מזון שחולקו וב״פייסחובקה״ (pejsachówka) ברחוב Zimna 4. כך מקבל פסח ממד חומרי מובהק, הקשור לצדקה ולהפצת מזון בעיר.
בסוכות שומר Express רק על יחידה ישירה אחת לצד 39 יחידות יהודיות עכשוויות. היא עוסקת בפלניצה ובעימות בבית כנסת ביום השני של קוצ׳קות. באותו חלון מופיע יום הכיפורים בשבע יחידות. לכן נראות נמוכה של סוכות אינה שקולה להיעדר כללי של לוח השנה היהודי.[60]
גם ב-Robotnik מופיע חוסר סימטריה. בפסח היחס הוא 9/2: יחידה אחת עוסקת בתאונה בייצור מצות ברחוב Nowolipie 28, והשנייה מציגה את פסח כחג השחרור מעבדות מצרים.[61] בחלון סוכות נמצאו 20 יחידות על יהודים בני התקופה ושתי יחידות הקשר, אך אף יחידת סוכות ישירה.[62]
שנת 1930 חושפת אפוא התפצלות ברורה של הנראות. היהודים נותרים נושא עיתונאי, לוח השנה היהודי עשוי להסביר את קצב השוק, העבודה או החיים החברתיים, אך פסח או סוכות כחגים מסוימים אינם מקבלים בהכרח ייצוג ישיר. עם זאת, התהליך אינו אחיד: Robotnik משמר את פסח בעיקר דרך ייצור מצות, Express דרך ייצור, צדקה והפצה, ואילו Kurjer ו־Gazeta Warszawska עשויים לכלול עשרות חומרים אחרים על יהודים בלי אף יחידת פסח ישירה.
3.4.3 1937 - הפרדת רבדי הנראות וגבולות הייצוג הישיר
ב־1937 ההבדל בין פסח לסוכות נעשה בולט במיוחד. פסח נותר נראה במישרין ב־Kurjer Warszawski, ביחס 145/3, ב־Express Poranny, ביחס 48/2, וב־Robotnik, ביחס 39/1. ב־Warszawski Dziennik Narodowy אומתה יחידה ישירה אחת, אך לא חושב מספרם הכולל של החומרים על יהודים.
בסוכות ההתפלגות שונה: היחס ב־Kurjer הוא 172/0, ב־Express הוא 47/0 וב־Robotnik הוא 58/0. שלוש תוצאות האפס התקבלו בחלונות מחקר מלאים, סגורים ומבוקרים. הן מבטאות היעדר מאומת של יחידות סוכות ישירות, למרות נוכחות רבה של תכנים אחרים על יהודים.[63]
Kurjer Warszawski מספק את הדוגמה החזקה ביותר. בקורפוס הסתיו זוהו 172 יחידות על יהודים בני התקופה, מהן 103 קשורות לוורשה, אך לא נמצאה אף יחידת סוכות ישירה או עקבה חומרית של החג. לעומת זאת, ארבע יחידות הקשר שמרו על הקטגוריה הכללית ״חגים יהודיים״. מיעוט המסחר בבורסת הבשר של ורשה ופעילות חלשה יותר בשוק ניירות הערך המניבים דיבידנדים הוסברו בהשפעת החגים האלה. לוח השנה היהודי היה אפוא נראה כגורם המארגן את הקצב הכלכלי, בלי לזהות את סוכות.[64]
השינוי ב־Kurjer ברור. ב־1925 הופיע סוכות דרך סוכה, מסחר ודחיית מועד הגיוס. ב־1930 וב־1937 נעלמה הנראות הישירה של החג, אף שההקשר הכללי של לוח השנה נותר נוכח. אין זו, עם זאת, תכונה של כל החגים היהודיים: פסח באותו עיתון ב־1937 נותר מיוצג בשלוש יחידות ישירות, ובהן שתי עקבות ורשאיות.[65]
דגם דומה מופיע ב־Express Poranny. בפסח הוא שומר על 48/2; אחת היחידות עוסקת בתאונה בייצור מצות ברחוב Miła 5. בקורפוס חסר גיליון 78, פער ארכיוני מפורש, אך כיוון שקיימות יחידות ישירות אחרות החלון אינו אפסי. בסוכות היחס הוא 47/0, ובדיקה מלאה מאפשרת לסווג את התוצאה כהיעדר מאומת של יחידות ישירות.[66]
Robotnik מדגים באופן חד עוד יותר את המסלולים השונים של שני החגים. בפסח מופיעה יחידה ישירה אחת - ״תאונות בייצור מצות״ - המשמרת את ערוץ הנראות החוזר מאז 1925, דרך המאפייה, המכונה ותאונת העבודה.[67] בחלון סוכות זוהו 58 יחידות על יהודים בני התקופה, אך לא נמצאה אף יחידת סוכות ישירה, עקבה של החג בוורשה או סוכה. באותה תקופה הציג העיתון בהרחבה יהודים כמשתתפים בחיים הפוליטיים והחברתיים, כקורבנות אנטישמיות, כחברי ארגונים וכמשתתפים באירועים בארץ ישראל. תוצאת האפס לא נבעה אפוא מהיעדר הנושא היהודי.[68]
על רקע שלושת הקורפוסים מעניינת במיוחד התמונה של Warszawski Dziennik Narodowy. ב־1937 אומתה יחידת פסח ישירה אחת ושתי יחידות המזהות ישירות סוכות, אך אין N מצטבר של כלל היחידות היהודיות; לכן אין להשוות ציר זה באחוזים לאחרים.
פסח מופיע דרך התאונה ברחוב Gęsia 29, שתועדה גם ב־Robotnik. הידיעה ב־Warszawski Dziennik Narodowy שומרת בעיקרה על מסגרת כרוניקאית. לעומת זאת, לשתי יחידות הסוכות יש מעמד שונה. תצלום הסוכה ברחוב Wileńska 5 הוא עקבה ישירה, חומרית, מרחבית וחזותית של החג בוורשה.[69] המאמר ״עורך דין יהודי ביקש להנהיג חג יהודי בבית המשפט״ מזכיר את ״Kucek״ רק כדוגמה היפותטית. אין הוא מתעד את החג בוורשה או מנהג חג ממשי, אלא משתמש בשמו כטיעון בעימות על לוח השנה המוסדי.[70]
ההבחנה בין עקבה ממשית לאזכור רטורי היא חיונית. בשני המקרים אפשר לזהות ישירות את סוכות, אך רק תצלום הסוכה ברחוב Wileńska 5 מתעד נוכחות ממשית של הפרקטיקה בעיר.
1937 אינה מובילה אפוא למודל של היעלמות ליניארית של החגים וגם לא למודל של אידאולוגיזציה אחידה ומתעצמת. פסח ב־Kurjer ברור יותר מאשר ב־1930; Warszawski Dziennik Narodowy מסוגל לפרסם ידיעה כרוניקאית על Gęsia 29; ובמקביל שלושה יומונים שונים מאוד מראים היעדר מאומת של נראות ישירה של סוכות לצד נוכחות אינטנסיבית של נושאים יהודיים אחרים.
השינוי החשוב ביותר נוגע אפוא ליחסים בין שלושת רבדי הנראות. ב־1925 הם הצטלבו לעיתים קרובות יחסית. ב־1930 ההפרדה נעשתה ברורה יותר. ב־1937, במיוחד בסוכות, נראות גבוהה של יהודים כנושא עיתונאי יכלה להתקיים לצד היעדר מוחלט של ייצוג ישיר של החג המסוים.
3.5 מנגנוני בחירה וגבולות הנראות העיתונאית
בין הנוכחות העירונית לייצוג העיתונאי פעל רצף של פעולות מערכתיות:
בחירת העובדה → בחירת הפרט → כינוי → דירוג המידע → מסגור
ההשוואה בין Grzybowska 20 לחומרים על הגיוס מראה שהבדל בין עיתונים יכול היה להיווצר עוד לפני פרשנות מפורשת - ברמת הפרט שנשמר, כינוי המשתתפים או היררכיית המידע. Gęsia 29 מדגים את גבולות ההסבר באמצעות פרופיל פוליטי: עיתונים מרוחקים אידאולוגית יכלו להשתמש במסגרת כרוניקאית דומה. פרופיל העיתון הגדיר אפוא מרחב של אפשרויות והסתברויות, ולא כלל הקובע את התוצאה מראש.
זהירות דומה נדרשת בניתוח השפה. עצם זיהוי מוצא או דת יהודיים אינו זהה להערכה. משמעות עוינת נוצרת מצירוף של אמצעים: הצגה כקולקטיב, חוסר סימטריה בייחוס יכולת פעולה, אירוניה, אוצר מילים של ״זכות יתר״, בניית תרחישים היפותטיים, היררכיה חזותית או העמדת סדר יהודי מול סדר ״פולני״.
התוצאה החשובה ביותר של ההשוואה לאורך זמן היא ההבחנה בין נראות היהודים, לוח השנה היהודי וחג מסוים. ב-1925 הצטלבו רבדים אלה לעיתים קרובות יחסית. ב-1930 וב-1937 יכול היה עיתון לכתוב רבות על יהודים ולתעד את השפעתם של ״חגים יהודיים״, בלי להציג ישירות את פסח או את סוכות. שלוש תוצאות האפס המאומתות של סוכות ב-1937 מדגימות זאת בבירור.[71]
פסח התפתח במסלול שונה. ערוץ נראות יציב במיוחד היה ייצור מצות וסביבת העבודה הקשורה בו, ובחלק מן העיתונים גם צדקה, הפצה ותשתית מזון עירונית. אין אפוא תהליך יחיד של היעלמות הדרגתית של ״חגים יהודיים״ כמכלול. לחגים שונים היו אפשרויות שונות להיכנס לרפרטואר הידיעות.
אי אפשר לתאר את היחס בין העיר לעיתונות כהשתקפות פשוטה או כבנייה שרירותית המנותקת מן המציאות. העיתונות בחרה מתוך עקבות קיימים, העניקה להם שמות, דירגה את חשיבותם ושילבה אותם במאגרי משמעות זמינים. אפשר לכנות תהליך זה הבנייה עיתונאית של היררכיית נראות: מה שהתקיים בעיר יכול היה להישמר כפרט, להפוך לנושא מרכזי, להיעשות סימן של שונות, להיות מוכפף לקטגוריה אחרת או להישאר מחוץ לשדה הראייה הישיר.
פרק ד
סיכום
4.1 מסקנות
מטרת העבודה הייתה לברר באילו תנאים נעשתה הנוכחות העירונית של פסח וסוכות נראית בעיתונות הפולנית הלא־יהודית של ורשה, כיצד בחרו ומסגרו אותה מערכות העיתונים השונות, וכיצד השתנה היחס בין נראות היהודים, נראות לוח השנה היהודי ונראותו של חג מסוים בשנים 1925, 1930 ו־1937.
הניתוח מראה בראש ובראשונה שאין לזהות בין שלושת רבדי הנראות. נראות היהודים כנושא עיתונאי לא הבטיחה נראות של לוח השנה היהודי, ונראות לוח השנה לא הבטיחה ייצוג ישיר של פסח או סוכות. בקורפוסים שנבדקו יש מצבים שבהם עיתון כתב באינטנסיביות על יהודים כשחקנים פוליטיים, חברתיים או כלכליים ובמקביל ציין את השפעתם של ״חגים יהודיים״ על השוק, העבודה או מוסדות, אך לא פרסם אף יחידה המזהה ישירות חג מסוים.
נראות עירונית ונראות עיתונאית היו אפוא שני רבדים נפרדים אך קשורים. פסח וסוכות יכלו להשאיר עקבות חומריים, מרחביים, כלכליים והקשורים לזמן ולמוסדות בחיי היומיום של ורשה, אך לא כל עקבה כזו הפכה לידיעה. כדי להיכנס לעיתונות היה עליה להיחשב ראויה לציון ולהיות מעובדת לצורה התואמת אחד מן הז׳אנרים והרפרטוארים הזמינים של ידיעה עירונית.
לשני החגים היו אפשרויות שונות לחצות את הסף הזה. ערוץ יציב לנראות פסח היה התשתית החומרית והכלכלית של ההכנות: ייצור מצות, מאפיות, מכונות, עובדים, תאונות עבודה, הפצת מזון ופעילות צדקה. ב־Robotnik חוזר מוטיב ייצור המצות בכל שלושת החתכים הכרונולוגיים. פסח נעשה כך מובן פחות באמצעות תיאור משמעותו הדתית, ויותר דרך שפת העבודה, הייצור, האספקה וכרוניקת התאונות.[72]
לסוכות היה פרופיל נראות אחר. העקבה האופיינית ביותר הייתה הקוצ׳קה – מבנה זמני המשולב במרקם המגורים הקיים. המקרים של Grzybowska 20 מ־1925 ושל Wileńska 5 מ־1937 מראים שני מופעים: קוצ׳קה כחלק מחצר משותפת וקוצ׳קה במרפסת קדמית שתועדה בצילום עיתונאי.[73]
בה בעת, דווקא סוכות חושף בבהירות הרבה ביותר את גבולות הייצוג בעיתונות. ב־1937 כללו הקורפוסים הסגורים של Kurjer Warszawski, Express Poranny ו-Robotnik, בהתאמה, 172 ,47 ו-58 יחידות על יהודים בני התקופה, אך אף יחידה המזהה ישירות את סוכות. אין הממצאים מוכיחים שהחג לא התקיים בוורשה או שהמערכות שתקו במכוון. הם מראים שנראות רבה של יהודים, ואפילו נוכחות עקיפה של לוח השנה היהודי, יכלו להתקיים לצד היעדר החג המסוים ממגוון נושאי הידיעות.[74]
שנת 1930 הייתה חשובה במיוחד להשוואה לאורך זמן. בחלון פסח של Kurjer Warszawski נמצאו 64 יחידות מאומתות על יהודים ואפס יחידות פסח ישירות; בחלון סוכות – 100 יחידות על יהודים ואפס יחידות סוכות ישירות. בשני המקרים אפשרה בדיקה מלאה של הקורפוס לקבוע היעדר מאומת של יחידות ישירות.
הסלקטיביות של ממצא זה מתבררת בהשוואה ללוח השנה הנוצרי. באותו חלון שבו לא נמצאה ב־Kurjer Warszawski אף יחידת פסח ישירה, זוהו 125 יחידות על הפסחא ו־10 יחידות הקשר. לכן אי אפשר להסביר את היעדר פסח בחוסר עניין כללי בנושאים דתיים או בחגים. הבחירה נעשתה ברמת החג המסוים והדרכים שבהן יכול היה להיכנס למגוון נושאי העיתון.[75]
לכן השינויים בין 1925, 1930 ו־1937 אינם מסתדרים במודל פשוט של היעלמות הדרגתית של הדת או מעבר מתיאור ניטרלי לאידאולוגיזציה גוברת. מסגור אנטי־יהודי ועימותי מופיע כבר ב־1925, למשל בדיווח של Gazeta Poranna Warszawska על Grzybowska 20 ובטקסט ״הצבא וה״קוצ׳קות״״. מנגד, ב־1937 יכול Warszawski Dziennik Narodowy לפרסם ידיעה על תאונה בייצור מצות ב־Gęsia 29 במסגרת כרוניקאית בעיקרה, הדומה לדיווח של Robotnik.[76]
השינוי לאורך זמן נגע אפוא בעיקר להתפלגות הנראות, לעוצמתה ולמגוון ביטוייה. ב־1925 חדרו עקבות חומריים ומוסדיים של סוכות לכמה עיתונים. ב־1930 נפרדו בבירור שלושת הרבדים: הנושא היהודי, לוח השנה היהודי והחג המסוים. ב־1937 נעשתה ההפרדה בולטת במיוחד בסוכות, בעוד פסח שמר על ערוץ כניסה יציב לעיתונות באמצעות ייצור מצות וסביבת העבודה.
פרופילי העיתונים סייעו להסביר הבדלים חוזרים, אך לא קבעו את צורתו של כל פרסום. Robotnik תיעד את החג לעיתים קרובות יחסית בזיקה לעבודה ולהתארגנות חברתית, Kurjer Warszawski דרך מגוון רחב של מידע עירוני מעשי, ו־Express Poranny באמצעות אדם, כתובת, מספר, חפץ או אירוע קונקרטיים. לעיתונות הלאומית היה מאגר דימויים וטיעונים שאפשר לה להציג את הנוכחות היהודית כעימות אתני, פוליטי או כלכלי. אולם אף אחד מן הדפוסים האלה לא חל ללא יוצא מן הכלל.
העיתונות לא רק החליטה אם אירוע יהפוך לידיעה. היא בחרה גם את המרכיב המרכזי שלו, את כינוי המשתתפים, את דירוג הפרטים ואת המסגרת הפרשנית. בחומר חזותי מילאו תפקיד דומה התצלום, הכיתוב, המיקום בעמוד והקרבה לטקסטים אחרים. נראות לא הייתה אפוא תוצאה פשוטה של נוכחות, אלא תוצר של בחירת החומר ועיבודו.
אפשר לנסח את התוצאה הסופית של העבודה כך: אין מדובר פשוט בהיעלמות של ״הדת היהודית״; התנאים שבהם העיתונות רואה בחג מסוים עניין הראוי לאזכור הם שמשתנים. לפסח ולסוכות היו אפשרויות שונות לחצות את הסף הזה, ואלה נבדלו בין עיתונים ובין החתכים הכרונולוגיים.
אי אפשר לתאר את היחס בין העיר לעיתונות כהשתקפות פשוטה או כהבניה המנותקת לחלוטין מן המציאות. העיתון בחר מתוך עקבות קיימים בעיר, אך באמצעות בחירתם, כינוים ודירוגם השתתף בעיצוב היררכיית הנראות. ורשה שהוצגה לקורא הייתה ורשה שכבר עברה סינון: לא לכל מרכיבי הגיוון החברתי והדתי שלה היה סיכוי שווה להפוך לידיעה, ואלה שחצו את סף הנראות העיתונאית יכלו לקבל משמעויות שונות.
4.2 כיווני מחקר עתידיים
ההרחבה הישירה ביותר של המחקר תהיה הכללת העיתונות היהודית שיצאה בוורשה — בעיקר בפולנית וביידיש, ובהמשך גם בעברית. השוואת דיווחים על Grzybowska 20, על הגיוס בזמן סוכות, על ייצור מצות ועל הסוכה ברחוב Wileńska 5 תאפשר לבדוק אם אירועים שהעיתונות הלא־יהודית ראתה בהם עניין לידיעה הופיעו גם בעיתונות היהודית. היא תאפשר גם לשאול אילו מרכיבים של חיי היומיום דרשו סימון כ״יהודיים״ במעגל תקשורתי אחד, ובאחר היו מובנים מאליהם ולא דרשו הסבר.
כיוון שני הוא הרחבת הניתוח לחגים יהודיים נוספים. החומר שכבר נאסף מראה שלא לכל החגים היו אפשרויות דומות להיכנס לעיתונות. בולט במיוחד Express Poranny בסתיו 1930: לצד יחידת סוכות ישירה אחת זוהו שבע יחידות על יום הכיפורים. הרחבת הקורפוס ליום הכיפורים, ראש השנה, חנוכה או פורים תאפשר לבדוק באיזו מידה המנגנונים שנמצאו ייחודיים לפסח ולסוכות ובאיזו מידה הם נובעים מאופן פעולה רחב יותר של לוח השנה היהודי בעיר ובעיתונות.[77]
כדאי להרחיב גם את הטווח הכרונולוגי והגאוגרפי. שלושת החתכים אינם יוצרים היסטוריה רציפה של כל התקופה שבין המלחמות. ניתוח של שנים עוקבות רבות יותר יאפשר לבדוק אם השינויים היו הדרגתיים, תקופתיים או קשורים לאירועים פוליטיים, כלכליים וחברתיים מסוימים. השוואת ורשה ללודז׳, לקרקוב, ללבוב או לווילנה תאפשר לברר אילו מנגנונים נבעו מהיקף העיר, מן הטופוגרפיה ומשוק העיתונות של הבירה, ואילו היו רחבים יותר.
כיוון נוסף הוא ניתוח שיטתי של חומר חזותי. המקרה של Wileńska 5 מראה שצילום יכול לא רק לתעד עקבה דתית קיימת, אלא גם להרחיב את טווח הנראות שלה ולהעניק לה משמעות חדשה באמצעות כיתוב, מיקום בעמוד ושכנות לחומרים אחרים. מחקר שיטתי של תצלומים, איורים, טיפוגרפיית כותרות וסידור עמודים יאפשר להביא בחשבון באופן מלא יותר מנגנונים לא־מילוליים של הבניית נראות.[78]
לבסוף, חשוב יהיה להשוות את החומרים העיתונאיים לסוגי מקורות אחרים: תיעוד עירוני ומשטרתי, תיקים מנהליים, חומרים על מסחר וייצור ותיעוד של מוסדות יהודיים. כך ניתן יהיה לחקור בצורה מדויקת יותר את היחס בין מה שאפשר לתעד כנוכח בעיר לבין מה שהפך לידיעה עיתונאית.
המכנה המשותף לכל הכיוונים הללו הוא הבעיה שהוצבה בעבודה: לא רק מה היה נוכח בעיר, אלא מה נעשה קריא מבחינה חברתית, עבור מי, באמצעות איזה מדיום ותחת איזה שם. הרחבת בסיס המקורות תאפשר לעבור מהיסטוריה של ייצוג עיתונאי של שני חגים למחקר רחב יותר של המנגנונים שבאמצעותם עיר רב־תרבותית נעשתה נראית לתושביה.
הערות שוליים
[1] M. Siennicka, Żydzi Warszawy w dwudziestoleciu międzywojennym, „Niepodległość i Pamięć” 1998, t. 5, nr 4 (13), s. 397–400; A. Gawryszewski, Ludność Warszawy w XX wieku, Warszawa 2009; E. Bergman, „Nie masz bóżnicy powszechnej”. Synagogi i domy modlitwy w Warszawie od końca XVIII do początku XXI wieku, Warszawa 2007, s. 78–85.
[2] A. Paczkowski, Prasa w kulturze politycznej Drugiej Rzeczypospolitej. Problemy i propozycje badawcze, „Kwartalnik Historii Prasy Polskiej” 1980, t. 19, nr 2, s. 51–52; M. Fuks, Prasa żydowska w Polsce lat 1918–1939. Jej rola i miejsce w życiu politycznym, społecznym, gospodarczym i kulturalnym kraju, „Kwartalnik Historii Prasy Polskiej” 1982, t. 21, nr 3–4, s. 175.
[3] E. Bergman, „Nie masz bóżnicy powszechnej”…, dz. cyt., s. 78–85; A. Gawryszewski, Ludność Warszawy…, dz. cyt.
[4] Warsaw. The Jewish Metropolis: Essays in Honor of the 75th Birthday of Professor Antony Polonsky, red. G. Dynner, F. Guesnet, Leiden–Boston 2015; M. Fuks, Prasa żydowska w Polsce…, dz. cyt., s. 175.
[5] A. Paczkowski, Prasa w kulturze politycznej…, dz. cyt., s. 51–52; tenże, Nakłady dzienników warszawskich w latach 1931–1938, „Rocznik Historii Czasopiśmiennictwa Polskiego” 1976, t. 15, nr 1, s. 71, 76–77.
[6] A. Notkowski, Prasa Polskiej Partii Socjalistycznej 1918–1939. Przegląd wydawnictw warszawskich, cz. I, „Kwartalnik Historii Prasy Polskiej” 1988, t. 27, nr 3, s. 58–60; tenże, Początki prasy «masowej» i rynek czytelniczy w Polsce w latach trzydziestych, „Rocznik Historii Prasy Polskiej” 1998, t. 1, nr 1–2, s. 73–76.
[7] N. Cohen, Shund and the Tabloids: Jewish Popular Reading in Inter-War Poland, „Polin: Studies in Polish Jewry” 2003, t. 16, s. 189–212, zwł. s. 189.
[8] B. Głębocki, Wszędzie i zawsze… Żydzi. Obraz społeczności żydowskiej w prasie i publicystyce obozu narodowego w Polsce w latach 1930–1939, Poznań 2023, s. 101–105.
[9] N.T. Ammerman, Finding Religion in Everyday Life, „Sociology of Religion” 2014, t. 75, nr 2, s. 189–207; taż, Lived Religion as an Emerging Field: An Assessment of Its Contours and Frontiers, „Nordic Journal of Religion and Society” 2016, t. 29, nr 2, s. 83–99; D. Morgan, The Embodied Eye: Religious Visual Culture and the Social Life of Feeling, Berkeley–Los Angeles–London 2012; S. Rau, J. Rüpke, Religion und Urbanität: wechselseitige Formierungen als Forschungsproblem, „Historische Zeitschrift” 2020, t. 310, nr 3, s. 654–680.
[10] ראו הרשומות הביבליוגרפיות: „Gazeta Poranna Warszawska”, הספרייה הלאומית, Academica, סימול mf. 46203, https://academica.edu.pl/ — במטא־נתונים מצוינים „Gazeta Poranna 2 Grosze” ו־„Gazeta Warszawska” ככותרים קודמים; „Gazeta Poranna 2 Grosze” / [red. i wyd. Feliks Wyszyński], ספריית אוניברסיטת ורשה, CRISPA, מזהה oai.uw.edu.pl:130038, https://crispa.uw.edu.pl/ — המספור מסתיים בשנה 13, גיליון 263 (30.09.1925); „Gazeta Warszawska” / [red. Antoni Lesznowski], ספריית אוניברסיטת ורשה, CRISPA, https://crispa.uw.edu.pl/ — המספור מסתיים בשנה 145, גיליון 269 (30.09.1925), ובין הקשרים הביבליוגרפיים מצוין „Gazeta Poranna Warszawska” לשנים 1925–1927; תאריך גישה 19.08.2026.
[11] חישובי המחבר על בסיס חלונות המחקר הסגורים. הביטוי ״היעדר מאומת של יחידות ישירות״ מתייחס אך ורק לחלון מלא, סגור ומבוקר. היעדר נתון מצטבר או פער ארכיוני אינם נחשבים לערך אפס.
[12] ראו הערה 10. יתר גיליונות היומונים שנבדקו שימשו על בסיס עותקים דיגיטליים באוספי CRISPA של ספריית אוניברסיטת ורשה ובאוספי הספרייה הלאומית, ובהם Polona וקטלוג Academica.
[13] M. Siennicka, Żydzi Warszawy…, dz. cyt., s. 397–400; por. A. Gawryszewski, Ludność Warszawy…, dz. cyt.
[14] E. Bergman, „Nie masz bóżnicy powszechnej”…, dz. cyt., s. 78–85.
[15] M. Siennicka, Żydzi Warszawy…, dz. cyt., s. 399–400.
[16] F. Guesnet, From Community to Metropolis: The Jews of Warsaw, 1850–1880, [w:] Warsaw. The Jewish Metropolis: Essays in Honor of the 75th Birthday of Professor Antony Polonsky, red. G. Dynner, F. Guesnet, Leiden–Boston 2015, s. 128–131, 150–151.
[17] N.T. Ammerman, Finding Religion in Everyday Life, dz. cyt., s. 189–207; por. taż, Lived Religion as an Emerging Field…, dz. cyt., s. 83–99.
[18] D. Morgan, The Embodied Eye…, dz. cyt.
[19] S. Rau, J. Rüpke, Religion und Urbanität…, dz. cyt., s. 654–680.
[20] E. Smykowska, Święta żydowskie. Mały słownik, Warszawa 2010, s. 147–167.
[21] E. Smykowska, Święta żydowskie…, dz. cyt., s. 96–108.
[22] Tamże.
[23] E. Bergman, „Nie masz bóżnicy powszechnej”…, dz. cyt., s. 78–85; M. Siennicka, Żydzi Warszawy…, dz. cyt., s. 399–400.
[24] Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Robotnik”, 12.10.1925, nr 280, s. 2; Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Kurjer Warszawski”, 12.10.1925, nr 285, s. 4.
[25] Echa dużej kradzieży, „Kurjer Warszawski”, 06.10.1925, dodatek poranny, nr 279, s. 4.
[26] תצלום הסוכה ברחוב Wileńska 5 והכיתוב הנלווה, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 24.09.1937, nr 263B, s. 8 במדור „Kronika Warszawy”.
[27] Znowu wypadek przy pracy, „Robotnik”, 08.04.1925, nr 98, s. 6; Palce w trybach maszyny, „Robotnik”, 05.04.1930, nr 94, s. 6; Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6, dział „Życie Warszawy”.
[28] Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6.
[29] Przy wyrobie macy, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 16.03.1937, nr 75B, s. 5.
[30] Por. przyp. 27–28.
[31] Por. przyp. 25.
[32] Drożyzna jaj, „Robotnik”, 03.10.1925, nr 271, s. 3; Jaja, „Kurjer Warszawski”, 05.10.1925, nr 278, s. 12.
[33] ידיעה על שוק התבואה של ורשה, „Kurjer Warszawski”, 13.10.1925, nr 286, s. 8; Ryby, „Kurjer Warszawski”, 16.04.1930, nr 105, מהדורת ערב, s. 17.
[34] ידיעה על דחיית מועד גיוסם של מגויסים בני הדת היהודית, „Kurjer Warszawski”, 01.10.1925, nr 274, מוסף הבוקר, s. 4.
[35] Por. przyp. 25, 32–33.
[36] Kto gra w karty?, „Kurjer Warszawski”, 07.10.1925, nr 280, s. 7.
[37] Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Robotnik”, 12.10.1925, nr 280, s. 2; Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Kurjer Warszawski”, 12.10.1925, nr 285, s. 4; Krwawa walka z tłumem żydów, „Gazeta Poranna Warszawska”, 12.10.1925, nr 281 (4628), s. 1.
[38] Rekruci wyzn. mojżeszowego, „Kurjer Warszawski”, 01.10.1925, nr 274, dodatek poranny, s. 4; Pobór do wojska a święto szałasów, „Express Poranny”, 01.10.1925, nr 272, s. 2; Wojsko a «Kuczki», „Gazeta Poranna Warszawska”, 05.10.1925, nr 274 (4621), s. 4.
[39] Pobór do wojska a święto szałasów, „Express Poranny”, 01.10.1925, nr 272, s. 2.
[40] Wojsko a «Kuczki», „Gazeta Poranna Warszawska”, 05.10.1925, nr 274 (4621), s. 4.
[41] Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6; Przy wyrobie macy, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 16.03.1937, nr 75B, s. 5.
[42] Drożyzna jaj, „Robotnik”, 03.10.1925, nr 271, s. 3; Jaja, „Kurjer Warszawski”, 05.10.1925, nr 278, s. 12.
[43] A. Notkowski, Prasa Polskiej Partii Socjalistycznej…, dz. cyt., s. 58–60.
[44] Znowu wypadek przy pracy, „Robotnik”, 08.04.1925, nr 98, s. 6; Palce w trybach maszyny, „Robotnik”, 05.04.1930, nr 94, s. 6; Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6.
[45] A. Notkowski, Początki prasy «masowej»…, dz. cyt., s. 73–76.
[46] Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Kurjer Warszawski”, 12.10.1925, nr 285, s. 4; Echa dużej kradzieży, „Kurjer Warszawski”, 06.10.1925, nr 279, dodatek poranny, s. 4; Rekruci wyzn. mojżeszowego, „Kurjer Warszawski”, 01.10.1925, nr 274, dodatek poranny, s. 4; Jaja, „Kurjer Warszawski”, 05.10.1925, nr 278, s. 12.
[47] N. Cohen, Shund and the Tabloids…, dz. cyt., s. 189–212, zwł. s. 189.
[48] A. Paczkowski, Nakłady dzienników warszawskich…, dz. cyt., s. 71, 76–77.
[49] Zob. przyp. 10.
[50] B. Głębocki, Wszędzie i zawsze… Żydzi…, dz. cyt., s. 101–105.
[51] Krwawa walka z tłumem żydów, „Gazeta Poranna Warszawska”, 12.10.1925, nr 281 (4628), s. 1; por. Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Robotnik”, 12.10.1925, nr 280, s. 2; Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Kurjer Warszawski”, 12.10.1925, nr 285, s. 4.
[52] Wojsko a «Kuczki», „Gazeta Poranna Warszawska”, 05.10.1925, nr 274 (4621), s. 4; por. Rekruci wyzn. mojżeszowego, „Kurjer Warszawski”, 01.10.1925, nr 274, dodatek poranny, s. 4; Pobór do wojska a święto szałasów, „Express Poranny”, 01.10.1925, nr 272, s. 2.
[53] B. Głębocki, Wszędzie i zawsze… Żydzi…, dz. cyt., s. 101–102.
[54] תצלום הסוכה ברחוב Wileńska 5 והכיתוב הנלווה, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 24.09.1937, nr 263B, s. 8 במדור „Kronika Warszawy”; באותו עמוד מופיעה הכתבה Walkę z żydostwem w stolicy wzmaga wydział akcji gospodarczej Stronnictwa Narodowego.
[55] Żydowskie święto w sądzie pragnął wprowadzić adwokat Żyd, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 18.09.1937, nr 257B, s. 4.
[56] חישובי המחבר לשנת 1925. סוכות: „Kurjer Warszawski” — 91 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־2 יחידות ישירות; „Express Poranny” — 32 ו־3; „Robotnik” — 25 ו־1. פסח: „Kurjer Warszawski” — 104 ו־1; „Express Poranny” — 33 ו־2; „Robotnik” — 23 ו־2; „Gazeta Warszawska” — 12 יחידות מאומתות על יהודים, ללא נתון מצטבר מלא של היחידות הישירות.
[57] ראו לעיל, תת־פרק 3.1.
[58] „Kurjer Warszawski”, חלון פסח 02–23.04.1930: 38 מהדורות, 704 עמודים, 64 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה, 0 יחידות פסח ישירות ו־2 יחידות הקשר; 125 יחידות על הפסחא ו־10 יחידות הקשר. חלון סוכות 26.09–18.10.1930: 42 מהדורות, 776 עמודים, 100 יחידות על יהודים, 0 יחידות סוכות ישירות ו־2 יחידות הקשר. שני ממצאי החגים עומדים בקריטריונים של היעדר מאומת של יחידות ישירות.
[59] „Gazeta Warszawska”, פסח 1930: 29 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־0 יחידות ישירות; סוכות 1930: 50 יחידות על יהודים, 0 יחידות ישירות ו־3 יחידות הקשר הנוגעות ל״חגים יהודיים״.
[60] „Express Poranny”, פסח 1930: 23 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־3 יחידות פסח ישירות. החומרים עוסקים, בין היתר, במאפייה ברחוב Pańska 38, ב־Tomchaj Anyim, ב־Bajs-lechem וב״פייסחובקה״ (pejsachówka) ברחוב Zimna 4. סוכות 1930: 39 יחידות על יהודים ויחידת סוכות ישירה אחת; נוסף על כך, 7 יחידות על יום הכיפורים.
[61] „Robotnik”, פסח 1930: 9 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־2 יחידות פסח ישירות, ובהן התאונה ״בעת ייצור מצות״ ברחוב Nowolipie 28 והטקסט „Zmartwychwstanie”.
[62] „Robotnik”, סוכות 1930: 23 גיליונות, 136 עמודים, 20 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה, 0 יחידות סוכות ישירות ו־2 יחידות הקשר הנוגעות ל״חגים יהודיים״ באופן כללי.
[63] חישובי המחבר לשנת 1937. המספר הראשון הוא מספר היחידות על יהודים בני התקופה, והשני מספר היחידות הישירות: „Kurjer Warszawski” — פסח 145/3, סוכות 172/0; „Express Poranny” — פסח 48/2, סוכות 47/0; „Robotnik” — פסח 39/1, סוכות 58/0. ב־„Warszawski Dziennik Narodowy” אומתו יחידת פסח ישירה אחת ושתי יחידות המזהות ישירות את סוכות, אך אין נתון N מצטבר על כלל היחידות על יהודים בני התקופה.
[64] „Kurjer Warszawski”, חלון סוכות 09.09–01.10.1937: 43 יחידות פרסום, 746 עמודים, 172 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה, מהן 103 קשורות לוורשה; 0 יחידות סוכות ישירות, 4 יחידות הקשר ו־0 עקבות חומריות של סוכות. השוו גם: ידיעה על בורסת הבשר של ורשה, „Kurjer Warszawski”, 22.09.1937, nr 261, מהדורת ערב, s. 14; „GIEŁDY – Z tygodnia”, „Kurjer Warszawski”, 26.09.1937, nr 265, s. 32.
[65] „Kurjer Warszawski”, פסח 1937: 145 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־3 יחידות פסח ישירות, מהן שתיים קשורות לוורשה.
[66] „Express Poranny”, 1937: פסח — 48 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־2 יחידות ישירות; סוכות — 47 ו־0. בחלון פסח, היעדר גיליון 78 הוא פער ארכיוני; חלון סוכות נסגר עם היעדר מאומת של יחידות ישירות.
[67] Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6.
[68] „Robotnik”, סוכות 1937: 23 גיליונות, 140 עמודים, 58 יחידות על יהודים בני התקופה, 0 יחידות סוכות ישירות, 0 עקבות ורשאיות ישירות ו־0 סוכות.
[69] Fotografia i podpis dotyczące kuczki przy ul. Wileńskiej 5, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 24.09.1937, nr 263B, s. 8 (Kronika Warszawy).
[70] Żydowskie święto w sądzie pragnął wprowadzić adwokat Żyd, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 18.09.1937, nr 257B, s. 4.
[71] חישובי המחבר על בסיס השוואת ארבעת צירי העיתונות, שלושת החתכים הכרונולוגיים ושני החגים הנחקרים; ראו טבלה 1 ותתי־פרקים 3.4.1–3.4.3.
[72] Znowu wypadek przy pracy, „Robotnik”, 08.04.1925, nr 98, s. 6; Palce w trybach maszyny, „Robotnik”, 05.04.1930, nr 94, s. 6; Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6.
[73] Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Robotnik”, 12.10.1925, nr 280, s. 2; Krwawe zajście przy ul. Grzybowskiej, „Kurjer Warszawski”, 12.10.1925, nr 285, s. 4; fotografia i podpis dotyczące kuczki przy ul. Wileńskiej 5, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 24.09.1937, nr 263B, s. 8 (Kronika Warszawy).
[74] חישובי המחבר לסוכות 1937: „Kurjer Warszawski” — 172 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ו־0 יחידות סוכות ישירות; „Express Poranny” — 47 ו־0; „Robotnik” — 58 ו־0. כל שלושת החלונות הסגורים עומדים בקריטריונים שנקבעו להיעדר מאומת של יחידות ישירות.
[75] „Kurjer Warszawski”, פסח 1930: 38 מהדורות, 704 עמודים, 64 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה, 0 יחידות פסח ישירות ו־2 יחידות הקשר; 125 יחידות על הפסחא ו־10 יחידות הקשר. סוכות 1930: 42 מהדורות, 776 עמודים, 100 יחידות על יהודים, 0 יחידות סוכות ישירות ו־2 יחידות הקשר. שני הממצאים עומדים בקריטריונים של היעדר מאומת של יחידות ישירות.
[76] Krwawa walka z tłumem żydów, „Gazeta Poranna Warszawska”, 12.10.1925, nr 281 (4628), s. 1; Wojsko a «Kuczki», „Gazeta Poranna Warszawska”, 05.10.1925, nr 274 (4621), s. 4; por. Przy wyrobie macy, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 16.03.1937, nr 75B, s. 5; Wypadki przy wyrobie mac, „Robotnik”, 16.03.1937, nr 79, s. 6.
[77] „Express Poranny”, סוכות 1930: 39 יחידות מאומתות על יהודים בני התקופה ויחידת סוכות ישירה אחת; באותו חלון זוהו גם 7 יחידות על יום הכיפורים.
[78] תצלום הסוכה ברחוב Wileńska 5 והכיתוב הנלווה, „Warszawski Dziennik Narodowy”, 24.09.1937, nr 263B, s. 8 במדור „Kronika Warszawy”.
ביבליוגרפיה
מקורות
עיתונות
Express Poranny, 1925, 1930, 1937.
Gazeta Poranna Warszawska, 1925.
Gazeta Warszawska, 1925, 1930.
Kurjer Warszawski, 1925, 1930, 1937.
Przegląd Katolicki, 1925, 1930, 1937.
Robotnik, 1925, 1930, 1937.
Warszawski Dziennik Narodowy, 1937.
ספריות דיגיטליות וקטלוגים
Academica — הספרייה הדיגיטלית להשאלת פרסומים מדעיים של הספרייה הלאומית.
CRISPA — הספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת ורשה.
Polona — הספרייה הלאומית.
ספרות המחקר
Ammerman Nancy T., „Finding Religion in Everyday Life”, Sociology of Religion 75, nr 2 (2014), s. 189-207.
Ammerman Nancy T., „Lived Religion as an Emerging Field: An Assessment of Its Contours and Frontiers”, Nordic Journal of Religion and Society 29, nr 2 (2016), s. 83-99.
Bergman Eleonora, „Nie masz bóżnicy powszechnej”. Synagogi i domy modlitwy w Warszawie od końca XVIII do początku XXI wieku, Warszawa: Wydawnictwo DiG, 2007.
Cohen Nathan, „Shund and the Tabloids: Jewish Popular Reading in Inter-War Poland”, Polin: Studies in Polish Jewry 16 (2003), s. 189-212.
Dynner Glenn, Guesnet François (red.), Warsaw. The Jewish Metropolis: Essays in Honor of the 75th Birthday of Professor Antony Polonsky, Leiden-Boston: Brill, 2015.
Fuks Marian, „Prasa żydowska w Polsce lat 1918-1939. Jej rola i miejsce w życiu politycznym, społecznym, gospodarczym i kulturalnym kraju”, Kwartalnik Historii Prasy Polskiej 21, nr 3-4 (1982), s. 175-185.
Gawryszewski Andrzej, Ludność Warszawy w XX wieku, Warszawa: Instytut Geografii i Przestrzennego Zagospodarowania PAN, 2009.
Głębocki Bohdan, Wszędzie i zawsze… Żydzi. Obraz społeczności żydowskiej w prasie i publicystyce obozu narodowego w Polsce w latach 1930-1939, Poznań: Wydawnictwo Naukowe UAM, 2023.
Guesnet François, „From Community to Metropolis: The Jews of Warsaw, 1850-1880”, w: Warsaw. The Jewish Metropolis: Essays in Honor of the 75th Birthday of Professor Antony Polonsky, red. Glenn Dynner, François Guesnet, Leiden-Boston: Brill, 2015, s. 128-153.
Morgan David, The Embodied Eye: Religious Visual Culture and the Social Life of Feeling, Berkeley-Los Angeles-London: University of California Press, 2012.
Notkowski Andrzej, „Początki prasy «masowej» i rynek czytelniczy w Polsce w latach trzydziestych”, Rocznik Historii Prasy Polskiej 1, nr 1-2 (1998), s. 69-104.
Notkowski Andrzej, „Prasa Polskiej Partii Socjalistycznej 1918-1939. Przegląd wydawnictw warszawskich”, cz. I, Kwartalnik Historii Prasy Polskiej 27, nr 3 (1988), s. 57-87.
Paczkowski Andrzej, „Nakłady dzienników warszawskich w latach 1931-1938”, Rocznik Historii Czasopiśmiennictwa Polskiego 15, nr 1 (1976), s. 65-97.
Paczkowski Andrzej, „Prasa w kulturze politycznej Drugiej Rzeczypospolitej. Problemy i propozycje badawcze”, Kwartalnik Historii Prasy Polskiej 19, nr 2 (1980), s. 49-62.
Rau Susanne, Rüpke Jörg, „Religion und Urbanität: wechselseitige Formierungen als Forschungsproblem”, Historische Zeitschrift 310, nr 3 (2020), s. 654-680.
Siennicka Mariola, „Żydzi Warszawy w dwudziestoleciu międzywojennym”, Niepodległość i Pamięć 5, nr 4 (13) (1998), s. 397-404.
Smykowska Elżbieta, Święta żydowskie. Mały słownik, Warszawa: Verbinum, 2010.