הפארק הלאומי וולין

תמונות מהפארק הלאומי וולין

הפארק הלאומי וולין הוקם בשנת 1960 על שטח של כ-11 אלף הקטר הכוללים איזור מיוער (41%), איזור ימי (43%) ואיזור המערכות האקולוגיות של היערות (16%). כל חלקי הטבע המוכללים בתחומי הפארק - המצוקים לחופי הים, הארכיפלג בשפך נהר השבינה ויערות האשור העתיקים - נמצאים תחת שמירה חוקית הדוקה.

גאומורפולוגיה

האי וולין, הכלול בחלקו בתחומי הפארק, הוא האי הגדול ביותר בפולין, ושטחו הוא 265 קמ"ר. מקורם של החלקים העתיקים ביותר באי הוא בפעילות הקרחונים באיזור זה לפי עשרות אלפי שנים.

בהגדרת חלקי הפארק ניתן להתייחס לארבעה איזורים ברי הבחנה זה מזה ממספר בחינות:

החלק העיקרי בפארק הינו רכס ההרים של וולין, הנמתח ממפרץ שצ'צ'ין בדרום, דרך חצי האי לובין במרכזו ועד לעיירות בקצוות האי - מיינדזיזדרוייה (Miedzyzdroje) במזרח ושבינואוישצ'ה (Swinoujscie) במערב. את המורנות (מורנה - סחופת קרחונים) ניתן לראות בכל קצוות הרכס ההררי, כשחלקו הגבוה והתלול ביותר נמצא בדרום האי. גם כלפי הים ניכרים איזורים צוקיים (ואין פלא, בשל כך, כי הצוק הגבוה ביותר לאורך קו החוף הבאלטי של פולין נמצא בתחומי הפארק), ואפילו בקצוות האי כלפי פולין היבשתית או האי עליו ממוקמת שבינואוישצ'ה.

הפסגות הגבוהות ביותר בתחומי הרכס הם גזיבאץ' - 115 מ' מעל פני הים, וגושאן - 95 מ' מעל פני הים. מרבית הגבהות המרכיבות את הרכס - גובהן נא בין 30 ל-60 מטרים. מדרון המורנות נא בין 6 ל-32 מעלות.

חלק נוסף הינו "תלוליות פאגורקי ולובינסקו-ואפניצקיה". באיזור זה נכללים מרבית העמקים של הפארק. העמק הראשי מאופיין בפני שטח מישוריים עם קצוות תלולים, ונמתח בין העיירות ואפניצה  (Wapnica) ו-וויצקו (Wicko).

חלקו השלישי של הפארק הינו מישור רובנינה דארגובונדזקה (Równina-Dargobądzka). זהו למעשה איזור שנוצר גם הוא מסחופת הקרחונים, אך מאופיין במישוריות וחוליות רבה. קונוסי הסחף עשויים חול ועפר, ששקעו כתוצאה מתנועת הקרחונים.

חלקו הגאומורפולוגי הרביעי והאחרון של הפארק הינו הוא למעשה איזור האגמים - "פו-יז'ז'ה וולינסקיה" (Pojezierze Wolińskie). איזור זה נוצר בחריצים העמוקים של המורנות הפרונטליות של האי. האיים העיקריים ארוכים למדיי - 2 ק"מ אורך, ו2.5 ק"מ עבור אגם ויסלקה ואגם קולצ'בסקייה בהתאמה. חלקם המרכזי של האגמים נמצא מחוץ לתחומי הפארק.

האדמה עצמה מאופיינת בשכבתיות, הבולטת במיוחד באיזורי הצוקים שלאורך החוף. כחלק מהסחופת, ניתן היה למצוא בעבר מצבורים גדולים של אבן גיר. מרבית המרבצים נחצבו, כשהגדול והמפורסם שבהם הפך ברבות הימים לאגם התורכיז המפורסם של הפארק (המכרה עצמו ננטש ומי גשמים מילאוהו). מרבצים נוספים אך קטנים מידיי מבחינה כלכלית פזורים בכל רחבי האי. מתערובת זו, של סוגי קרקעות בעלי פריכיות גבוהה ונטיה לשחיקה, ניתן להבין תהליכים שונים שחלים באי, כמו הנגיסה המתמדת של הים בקו החוף, התפרקות הצוקים הטבעיים, ועוד.

אקלים הפארק

הימצאותו של הפארק לחופיו של הים הבלטי משפיע משמעותית על האקלים של הפארק, אך ניתן לראות גם תופעות אטלנטיות בשל מסלולי נישוב מאיזור הים אל צפון מזרח אירופה. האביב המוקדם, הסתיו והחורף מאופיינים ברוחות ערות ומיעוט משקעים. בעונות אלו נעה כמות המשקעים בין 30 מ"מ ל-55 מ"מ לחודש. יולי הינו החודש הגשום ביותר, עם ממוצע משקעים של 70 מ"מ. השלג מהווה רק כ-4% מסך המשקעים השנתיים, נמוך בהרבה מהממוצע הארצי של פולין.

רוחות מערביות ערות מנשבות בסביבות הפארק החל מהסתיו, ויחד עם פעילות מטאורולוגית עזה בים הבלטי בתקופת החורף, עיקר פעילות השחיקה של קו החוף חלה בעונות אלו. בעונת הקיץ האיזור נהנה מרוחות בריזה מרעננות, בשל הבדלים בין טמפ' המים והטמפ' על קו החוף. השפעתן ניכרת עד לכ-20 ק"מ לתוך קו החוף, ועד לגובה של 200 מ'.

מאפיין בולט שמבדיל משמעותית את פארק וולין משאר חלקי פולין היא העובדה כי החורפים חמים יחסית לשאר המדינה, והקיצים קרים יחסית למדינה. זו תוצאה ישירה של מי הים, שחמים יותר מן האויר בתקופת החורף. הטמפ' הנמוכות ביותר באיזור הפארק מגיעות ל(1-) עד (1.5-) בחודש פברואר. החודשים השמשיים ביותר הם יוני עד ספטמבר. יצויין, כי בשנים האחרונות ניצפו תופעות קיצון לא אופייניות לאיזור, במסגרתן היו תקופות הקיץ חמות מאוד ויבשות, והחורפים אופיינו בטמפ' קיצוניות (אפילו עד כדי 20 מעלות מתחת לאפס). תופעות אלו מיוחסות לשינויי האקלים הגלובלים, אפקט החממה ועוד.

אגמי הפארק

המאפיין הבולט של הפארק, מבחינה הידרולוגית, הינה האגמים המשובצים בו. נפוצים בעיקר הם האגמים הערוציים, כדוגמת אגם צ'ייצ'ה, אגם דומיסלובסקייה ואגם וארנובסקייה. המרווחים ביניהם רדודים, אך קרקעיתם נוטה להיות עמוקה וגדותיהם חדות. אגם צ'ייצ'ה הוא העמוק מבין האגמים - עומקו המקסימלי מגיע ל-6 מטרים. שאר האגמים לא חוצים את עומק ה-4 מטרים. סבורים כי בעבר היו האגמים עמוקים יותר, אך הם רודדו בשל משקעי בוצה ואדמה. 

האגם הגדול ביותר באי הוא אגם קופרובו, אך הוא מחוץ לגבולות הפארק. אגם צ'ייצ'ה, יחד עם זאת, נחשב לנופי והנאה מבין האגמים. גדותיו נאות ואופייניות לפארק, והפנינסולה הקטנה שחוצה אותו מוסיפה לציוריות הכוללת. זהו גם האגם הגדול ביותר בתוך תחומי הפארק, ושני בשטחו על האי רק לקופרובו. 

אגם נוסף, שהוזכר כבר, הוא אגם התורכיז. הוא נמצא בתחומי הכפר ואפניצה, והוא תוצר של הצפה של מכרה גיר לא פעיל. צבעו של האגם נתן לו את שמו. הצבע הינו תוצאה של קרני אור הפוגעות בקרקעית הגירית. עומקו של האגם - כ-21 מטרים, ושטח פניו - 900 מ"ר.

כיום, שטח פניהם של האגמים בפארק קטן בחצי ממה שהיה בעבר. זה נובע ממספר גורמים ובהם, השפעה של גורמים חיצוניים על הביומסה של האגמים, התרבות צמחי גדה, שינויים במשטרי הגשמים וזרימת המים בין האגמים, התכסות של הגדות במשקעי אדמה ועוד.

הפלורה

הפלורה של הפארק עשירה ומגוונת במיוחד. בשטחו זוהו למעלה מ-1300 סוגי צמחים וסקולארים, לדוגמה. מקרב הצמחים הנמצאים תחת הגנה הדוקה, כ-36 סוגים, רבים מהם גם בסכנת הכחדה. למעשה, ידוע על כמה סוגי צמחים שנעלמו מהפלורה של הפארק, ונכחדו לחלוטין.

מרבית שטחו של הפארק מכוסה בעצים, כשהדומיננטי שבהם הוא עץ האשור. את העתיקים שבהם ניתן למצוא בסמוך לקו החוף, בקטע שבין העיירה מיינדזיזדרוייה ואגם גרודנו. מצבור משמעותי נוסף של עצי אשור אפשר למצוא בדרום האי, בסמוך למפרץ שצ'צ'ין.

הפאונה

הגיוון הגאוגרפי של האי והפארק, הוביל לכך שהפאונה שלו מאוד מגוונת, אך גם תחומה לאיזורים מסויימים של הפארק. על שטח קטן למדיי, מגוון גדול של בעלי חיים מתקיימים זה לצד זה. חלקם נמצאים תחת סכנת הכחדה, בין אם בפולין או באירופה.

מיקומו של הפארק, ועושרו המימי, גורמים לכך שמינים רבים של ציפורים נודדים דרכו, ובחלקם מתיישבים בתחומו. עד כה זוהו למעלה מ-200 מיני ציפורים המקננים זמנית או בדרך קבע בתחומי הפארק. מינים שנעלמו לחלוטין ממקומות אחרים, כדוגמת העיט לבן-הזנב, מקננים בקביעות בתחומי הפארק. העיט הוא גם סימלו של הפארק.

סוגים רבים של שחפים מקננים בתחומי הפארק, וניתן לראותם לאורך קו החוף. בנוסף להם ניתן להיתקל בחסידות (לבנות ושחורות), קורמורנים, ברבורים ומינים נוספים רבים.

אחד היונקים הנדירים השוהים בפארק בדרך קבע הם הביזונים. נכון להיום החיה הנדירה (שנמצאת בסכנת הכחדה חמורה) נמצאת בשמורת טבע סגורה, אך מבקרים יכולים להגיע אליה ולהתרשם מהחיה המיוחדת הזו. משקלו של פרט בוגר יכול לחצות את רף ה-1 טון.

בקרב היונקים הימיים הפוקדים את הפארק ניתן למנות את כלבי הים האפורים והדולפינים. מבין המעופפים ניתן להתקל במספר מינים של עטלפים.

צבאים, יעלים וחזירי בר נפוצים גם הם בפארק. אלו חולקים את שטחי המחיה גם יונקים קטנים מהם, בין היתר שועלים, נמיות, קיפודים ושפנים.

בקרב הזוחלים ניתן למנות כמה, ובהם נחשים חלקים ולטאות מסוגים שונים.

עולם החרקים של הפארק הוא עצום, אך ייחודית לפארק הינה חיפושית האייל. צבתותיה הגדולות והמרשימות הופכות אותה לחרק מושך עניין ותשומת לב. יחד עם זאת, קשה מאוד לאתרה. לחפצים בכך, כדאי לחפש אותה באיזורים לחים בקרבת עצי אלון. לחיפושית יש נטיה להסתתר בין קליפות העץ הלחות.

אטרקציות תיירותיות

החפצים לבקר את הפארק, יכולים לבחור אחד מבין שלושה מסלולים מוצעים - המסלול האדום ("לאורך החוף הבלטי"), המסלול הכחול ("מסלול מפרץ שצ'צ'ין") והמסלול הירוק ("מסלול היער").

לאורך המסלול האדום, מרוכזים עיקר האטרקציות שצמודות לקו החוף. בין היתר ניתן למצוא את פסגת גושאן והתצפית ממנה, את מגדלור קיקוט וחוף הים הסמוך לו, את מתחם הביצורים שנבנו על ידי הגרמנים בשלהי המאה ה-19 ועוד.

המסלול הכחול ייקח את הצועדים בו אל אגם התורכיז, וממנו לתצפית על מפרץ שצ'צ'ין ואיי המפרץ.

המסלול הירוק יוביל אתכם אל אגם צ'ייצ'ה, לגדותיו תוכלו למצוא את "אבן הלוטרה". ייחודה הוא בעובדה כי מקורה באיזור המרוחק אלפי קילומטרים מכאן. מומחים מתקשים להסביר כיצד הגיעה אבן כה כבדה (משקלה - כמה טונות) מאיזור מרוחק כל כך.

שלושת מסלולי ההליכה נמתחים לאורך כולל של 50 ק"מ.

בנוסף אליהם, תמצאו ארבע נקודות תצפית, מרכז מבקרים בעיירה מיינדזיזדרוייה ושמורת הביזונים.

איזור האי ושפך נהר "שבינה"
איזור החוף
מסלולי הפארק:
כל הזכויות שמורות

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד אסור בהחלט.

כל הזכויות על המאמרים המקצועיים המתפרסמים באתר זה שמורות לבעל העמוד, למעט במקומות בהם צויין אחרת במפורש. חל איסור מוחלט לפרסם את המאמרים, חלקם או בשלמותם, באף פורום אינטרנטי, בלוג, אתר אישי, אתר מקצועי, אתר מסחרי או אתר-ללא-כוונות-רווח, ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד. כמו כן אין לקשר, לערוך, לעבד או לשנות את התמונות והחומריים הגרפיים שמלווים אותם.

 

השימוש במידע שבאתר היא באחריות המשתמש בלבד. באחריות המשתמש לוודא את תקינות המידע ונכונותו לפני השימוש בו.

יש לכם שאלה? כתבו לנו!
  • Instagram
  • Google+ Clean
  • facebook