מנזר יאסנה גורה והמדונה השחורה

חזית המתחם
צליינים מתמקמים מול המנזר
עזרי רפואה שצליינים הותירו במנזר
מנחות צליינים
מגדל המנזר
מגדל המנזר נצפה למרחוק
מזבח התמונה של המדונה השחורה

יאסנה גורה הוא, ללא ספק, אתר העלייה לרגל הקתולי החשוב ביותר בפולין, ואחד החשובים בעולם. המנזר המבוצר ממוקם במרכזה של העיר צ'נסטוחובה, כשעה וחצי נסיעה מקרקוב. בעיני מאמינים הדוקים, מדובר בבירה הרוחנית של פולין, לא פחות. במדינה שאחוז המאמינים הקתולים בו הוא כה גבוה, אין ספק כי מדובר באתר מיוחד במינו. יאסנה גורה עבור הפולנים הוא כמו סנטיאגו דה קומפוסטלה, פאטימה ולורד עבור הספרדים, הפורטוגלים והצרפתים בהתאמה, כמו גם עבור כלל המאמינים הקתוליים. ההמון הפוקד את האתר במועדים לכבודה של מריה הקדושה, כשלעצמו הוא סיבה טובה לבקר במקום - חרף הצפיפות והאנדרלמוסיה. כאתר הצליינות החמישי בעולם מבחינת מספר הפוקדים אותו, מדובר בחוויה בלתי נשכחת, גם עבור התייר המזדמן.

צ'נסטוחובה, העיר בא שוכן המנזר יאסנה גורה, נמצאת בקצהו של "שביל קני העיטים" – מסלול צלייני הנמתח מקרקוב בדרום מזרח ועד ויילון (Wielón) בצפון מערב, בלב ליבה של רמת קרקוב-צ'נסטוחובה. המסורת מספרת על "צ'נסטוך" (Częstoch), פועל אדמה סלאבי שייסד את ההתיישבות. במסמכים מהמאה ה-13 מוזכר לראשונה כפר אבירים בשם הזה. בחלקה המערבי של העיר מתנשאת גבעת גיר עליה הוקמו הכנסייה והמנזר יאסנה גורה. השם "יאסנה גורה", "הגבעה המוארת" בפולנית, ניתן למתחם על ידי נזירים פאולינים שעברו למקום במאה ה-14 מהונגריה, על שם מנזר לאורנטיוס בבודה ממנו הגיעו (ובשמו המלא – מנזר לאורנטיוס הקדוש בגבעה המוארת בודה). הנזירים הפאולינים לוו על ידי הדוכס אופולצ'יק ומוקמו בכנסיה שהוקמה בראש הגבעה בצ'נסטוחובה.

עם היוודע יכולותיו המופלאות של האיקונין, החלו מאמינים לעלות לרגל למנזר ולהותיר בו מנחות יקרות ערך. האוצר המצטבר במנזר קרץ לחמדנים למיניהם, ואלו אכן לא איחרו להגיע: באפריל 1430 הגיעו פורעים הוסיטיים (מאמיניו של יאן הוס מצ'כיה) מבוהמיה, מורביה ושלזיה ופשו על המנזר. הפורעים לא הסתפקו בביזת האוצרות, ובדרכם השחיתו את המזבח הקתולי. הם דקרו את האיקונין באמצעות חרבם, השליכוהו על הרצפה והוא נשבר לשלושה חלקים. ניסיונות שיחזור נעשו בידי מומחים בקרקוב הסמוכה, אך בשל הבדלים בטכניקות, הם נאלצו להסיר את מרבית שכבות התמונה ולשחזרה מהתחלה - לא לפני שקיבעו את סימני ה"צלקות" שהותירו החרבות. עם שובה של התמונה המשוחזרת למקום, עלתה קרנו של האתר במהירות. הקפלה הקטנה לכבודה של הבתולה לא עמדה עוד בכמות הגדלה של העולים לרגל, והוחלט על בנייתה של בזיליקה סמוכה בסגנון גותי. זו כולתה כליל בשריפה ב-1690 ותחתה הוקמה במאות ה-17-18 בזיליקה חדשה בסגנון הבארוק.

בחלוף הימים, ובמטרה למנוע ביזה נוספת של האתר, הורחב מתחם המנזר ובוצר באמצעות חפירים, סוללות עפר ובסטיונים, עד שהפך למצודה. יכולות ההגנה של מצודה זו עמדו למבחן במספר לא מבוטל של מקרים והוכיחו את עצמן היטב. כדוגמה ניתן לציין את עמידתה האיתנה של המצודה במצור שהטיל עליה הצבא השבדי באחת מפלישותיו ב-1655, ובסכנות רבות נוספות שבאו לאחר מכן. איתנותם של הכנסיה, המנזר והמצודה כולה הוסיפו וחיזקו את האמונה בקרב הפולנים, כי לאיקונין הבתולה אכן ישנם כוחות מגנים ומיטיבים. ראוי לציין בהקשר זה, כי מאז בניית הביצורים על-ידי שושלת מלכי ואזה ועד לנפילת המדינה הפולנית במאה ה-18, לא נזדקקה המצודה לסיוע צבאי מטעם המדינה. בנוסף, מאז מלוכתם של יאדביגה ויאגלו, הקפידו כל הבאים אחריהם בשושלת לבקר לפחות פעם אחת בחייהם בקפלת הבתולה הקדושה.

השביל המוביל אל המצודה ומגדל הפעמונים (קמפנילה)

השדרה, הנקראת "השדרה של גבירתנו הקדושה ביותר" מכוונת את הצועדים (צליינים כמו גם תיירים מזדמנים) אל מעלה הגבעה עליו שוכנת המצודה. הקמפנילה בולטת למרחקים, ומזמנת את באי המצודה לעלות אל הגבעה ולהתפלל למען הגבירה. הקמפנילה מחולקת לשלושה חלקים, בהתאם לתקופות בהן נבנו והאלמנטים הגלומים בהם. החלק התחתון – מגדל האבנים, נבנה ונהרס בשריפות שונות. החלק העומד שם כיום נבנה בשנת 1714, וחלקיו העליונים התווספו במהלך המאה ה-20. המבנה כולו בנוי ומעוטר בסגנון הבארוק.

בחלק הראשון ניתן לזהות שעון, כשמאחורי קירותיו מסתתרים 36 פעמונים, גדולים וקטנים, באמצעותם מנוגנות נעימות בשבחה של הבתולה. בחלק העליון של מבנה האבן, בכל אחת מארבע פינותיו, ניתן לראות פסלים. פסלים אלו מייצגים את הקדוש פאולוס מתבאי (הקדוש של המסדר הפאוליני), הקדוש פלוריאן (פטרונם של העוסקים במלאכת כיבוי האש, רמז למאיסה בשריפות...), הקדוש קז'ימייז' נסיך פולין והקדושה ידביגה המלכה.

בחלקה השני של הקמפנילה, אליו ניתן לעלות במדרגות ולצפות בנוף, ניתן למצוא פסלים של אבות הכנסיה – הקדוש האפיפיור לאו הראשון, הקדוש גרגוריוס מנזיאנזוס, הקדוש אוגוסטינוס והקדוש אמברוזיוס.

חודה של הקמפנילה מעוטר בעורב עם כיכר לחם בפיו, כאמור, אחד מסמליו של המסדר הפאוליני. ממעל מתנשאת שבשבת מתכתית הנושאת מונוגרמה של הקדושה הבתולה. בקצהו של החוד - צלב המואר בשלל אורות, כסמל לאור והעוצמה הרוחנית הפורצים מהמתחם כולו (בזכות האיקונין כמובן).

בזיליקת הצלב הקדוש והולדת מריה הבתולה

הבזיליקה הוקמה במאה ה-15 בסגנון גותי. לאחר ששריפה כילתה אותה בשנת 1690, נבנתה מחדש בסגנון הבארוק בשנים 1692-95. העבודות הסתיימו ב-1728. אל הבזיליקה נכנסים דרך אכסדרה בה ניתן למצוא את קאפלת הקדוש אנטוניוס מפאדובה. בפנים ניתן להבחין בשלושה מעברים. אזור המזבח מכוסה בפרסקות המתוארכות לסוף המאה ה-17. המזבח עצמו נחשב ליצירת מופת בארוקית של האמן האיטלקי ג'יאקומו אנטוניו בוזיני. בנאבה הימנית ניתן להבחין בשלוש קאפלות. הראשונה, השמאלית – קאפלת פאולוס מתבאי הנזיר הראשון, ובסמוך לה נמצאת קאפלה דו קומתית – קאפלת הלב הקדוש מעל, וקאפלת השרידים הקדושים מתחתיה. שלוש הקאפלות מתוארכות למאות ה-17 וה-18. למקהלת הכנסיה מוקדשת קומה שלמה מעל לכניסה לבזיליקה. הכניסה לקומה מחופה בדלתות מסותתות המתוארכות לאמצע המאה ה-18, ובסמוך לה אורגן צינורות עם לא פחות מ-105 צינורות. תיבת האורגן היא רפליקה מהמאה ה-18. האורגן הנוכחי הותקן ב-1956.

הציור המופלא

הציור המדובר קטן למדיי – כ-1.2 מ' על 80 ס"מ, ועשוי מחומרים וטכניקה פשוטים – טמפרה על עץ. הציור עצמו – מתאר את מריה, אם האלוהים עם פנים שחורות ומלנכוליות. בנה – ישוע – יושב על ברכה ומחזיק בידו השמאלית את כתבי הקודש, בעוד שידו הימנית מושטת לפנים במחווה של ברכה. ראשן של הדמויות מוקף בהילה מזהב. החתכים על דמותה של מריה – שניים על לחייה ואחד לצווארה – הם 'מזכרת' שהותירו גנבים שהשחיתו את התמונה בעת ששדדו את הכנסייה והמנזר. הציור משתייך לקבוצת איקונינים נוצריים המכונים „Hodigitria”, שפירושו "הגבירה המנחה". קבוצה זו מאופיינת באיקונוגרפיה המציגה את התאותוקוס – נושאת בן האלוהים – מריה הבתולה, מחזיקה בידה את ישו הילד ומצביעה אליו כמקור לישועת המין האנושי.

ללא ספק מדובר בפריט היקר ביותר בערכו (הדתי) במצודה. בזכותו, הפכה המצודה עוד מאז המאה ה-15 למקדש המריאני הגדול ביותר ברחבי המדינה, שבאותה עת עדיין התחרה עם אתרי עליה לרגל נוספים. לתחושת המאמינים, עובדה זו לא נזקפת לטובת הצייר (לוקאס) או להעדפה של הזוג המלכותי באותה עת, אלא לדמותה המופלאה כפי שניבטת בציור עצמו. מתאר זאת ביראת כבוד יאן דלוגוש, כומר פולני מן המאה ה-15: "הציור של מריה, המלכה המכובדת והמפוארת ביותר של העולם ושל פולין, נעשה בטכניקה מוזרה ונדירה... הבעת פנייה היפות ביותר, חודרת אל ליבו של המתבונן, וממלאת אותו בחמלה, ממש כאם שהיית מסתכל על דמות חייה". יודגש בהקשר הזה, כי בניגוד למנזרים וכנסיות גדולות יותר ברחבי העולם הנוצרי, מעולם לא דווח על תופעות של התגלויות של מריה בכנסייה או במנזר של יאסנה גורה.

האיקונין הנגלה לעיניו של המבקר בקאפלה, מכוסה בגלימות ובכתרים שניתנו על-ידי האפיפיור פיוס העשירי ב-1910 (לאחר שהקודמים נגנבו). משמאל לאיקונין ניתן להבחין בשרביט ותפוח מוזהבים. פריטים אלו יוצאו על-ידי חברת "האחים לופיינסצי" בוורשה, במימון קרן נשות פולין. מצד ימין של האיקונין תלוי ורד זהוב ושרשרת נדר בצורת לב עליה חקוקות המילים „Totus tuus”, "הכל שלך" – שניהם ניתנו על-ידי האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס בעת ביקוריו במקום בשנים 1979 ו-1982.

 

קאפלת הבתולה

כיום שוכן הציור המופלא במרכזה של הקאפלה המוקדשת בשבילו, זהו לב ליבו של המתחם, אך בימים עברו שכן הציור בכנסיית עץ, אותה כנסייה שהבטיח ולאדיסלאב דוכס אופולה לבנות לכבודה של הקדושה, ואותה העניק למסדר הפאוליני. רק שרידים בודדים מכנסייה זו נמצאו בזמן עבודות השיפוץ במתחם בשנים 1971-79. מקום נוסף בו שכן הציור בימים עברו הוא קאפלה גותית שהקים הנסיך יאגלו, שמשמשת כיום כאזור הסובב את המזבח הראשי של קאפלת הבתולה. בשל עומס הצליינים, ועוד בטרם נבנתה הבזיליקה הסמוכה, הורחבה הקאפלה שבנה יאגלו לכדי ההיכל הנוכחי ששימש ככנסייה. שלושה מסדרונות עיקריים מרכיבים אותה, והמזבח עצמו, בתחומו מונח כיום הציור, נמצא במה שנראה כמו הרחבה של הכנסייה (בעוד שלמעשה, זהו החלק המקורי). האזור מכוסה בפרסקות עם מוטיבים דתיים. המזבח עצמו, בצורתו הנוכחית, נבנה על ידי ג'יובני בטיסטה גיסלני ב-1645, כמתנת נדרים שהעניק הפטרון יז'י אוססולינסקי.בכדי להגן על הציור והוא מכוסה לעיתים בפלטת כסף המתוארכת למאה ה-17, תרומה של משפחה פולנית עמידה. על פלטת הכסף מתוארות סצנת ההתעברות הטהורה של הבתולה הקדושה. מתחם המזבח הראשי של הקאפלה מופרד באמצעות סורגים שחורים המעוטרים בקישוטי זהב. הסורגים ייוצרו בגדאנסק ומתוארכים למאה ה-17.

בקאפלה ניתן למצוא שישה מזבחים משניים בצידי הנאבה הראשית (משמאל למזבח הראשי, נגד כיוון השעון): מזבח שבעת הכאבים של מריה הבתולה הברוכה, מזבח הצגת הבתולה, מזבח הביקור, מזבח הבשורה, מזבח המולד ומזבח הצלב הקדוש. במזבח הצלב הקדוש נמצא פסל גותי מן המאה ה-15 של ישו הצלוב. כל אזור המזבח מכוסה במתנות נדרים שהושארו על ידי צליינים כאות תודה לסגולותיו ונפלאותיו של הציור המופלא.

חלק מהרחבה נוספת לקאפלה משנת 1929-33 מכיל כד קבורה של האב אוגוסטין קורדצקי, שלחם בהגנה על המצודה בעת הפלישה השבדית. קירותיה של ההרחבה מכוסים במתנות נדרים שהותירו הצליינים שביקרו במקום. מיוחדות הן מתנות הנדרים שהותירו חיילים פולנים שנלחמו בכל החזיתות בזמן מלחמת העולם השנייה. את חלקיו המוגבהים של קירות התוספת מעטרים ויטראז'ים צבעוניים המתארים סצנות מהברית החדשה.

בסטיון קהילת שיקגו ופסלו של יוחנן פאולוס השני

הקהילה הפולנית בשיקגו היא למעשה הקהילה הפולנית הגדולה ביותר מחוץ לפולין. במונחים של אוכלוסיה, שיקגו היא למעשה העיר הפולנית השנייה בגודלה בעולם (מייד לאחר ורשה), אם כי לא כולם דוברי פולנית שוטפת, אם בכלל (ההערכות מצביעות על כ-200 אלף דוברי פולנית באופן בלעדי). הבסטיון נקרא על שם קהילה זו מאחר ומכספים שנתרמו ממנה שופץ ומתוחזק הבסטיון. פסלו של האפיפיור הפולני הוא תרומה של זוג פולני החי בארצות הברית כבר כמה עשורים. על העבודה אמון הפסל ולאדיסלאב דודק. בידו השמאלית אוחז הפסל בכיפה, וידו הימנית מורמת מעלה כמברכת את העולים לרגל.

מוקדי עניין נוספים במתחם המצודה
  • תחנות הצלב: בפארק הסובב את המצודה ממוקמים 14 פסלים המייצגים את תחנות הצלב (דרך הייסורים). לעתים ניתן לחזות בעולים לרגל המסיירים בין הפסלים על ברכיהם.

  • חדר כלי הקודש: באחד המעברים בין הבזיליקה לקאפלת הבתולה נמצא חדר כלי הקודש, לשעבר חדר האוצרות של המצודה. במקום מוצגות כיום מתנות נדרים מיוחדות שניתנו על ידי עולים לרגל.

  • חדר האוצרות: מכיל את כל מתנות הנדרים המופקדות במצודה, ללא קשר לערכן הכספי.

  • בספרייה ניתן להתענג על מראה התקרה המעוטרת בציורים מרשימים.

  • היכל האבירים ואולם האוכל: נבנו על ידי הנזירים הפאולינים כדי לשרת את מספרם הגדל והולך של המבקרים במצודה. קירות אולם האבירים מכוסים בתמונות המתארות אירועים חשובים בהיסטוריה של המצודה. במקום נערכו אירועים פוליטיים חשובים, למשל – מליאת הבישופים הראשונה לאחר שחרור פולין ב-1936.

  • מוזיאון שנת ה-600: נבנה ונפתח לכבוד חגיגות היובל של המצודה. מכיל תצוגות ואוספים מיוחדים של מתנות נדרים.

 הקשר בין איקאה והמנהג הפולני לשבת בחושך

בשנת 1655 כוחות הצבא השבדי פלשו לפולין במה שנודע לימים כ"המבול השבדי". בעת פלישתם החריבו בשיטתיות את הערים, הכפרים והכנסיות אליהם הגיעו. באורח פלא, נעצרו כוחות הצבא בפאתי המנזר "יאסנה גורה" בצ'נסטוחובה, הוא גם ביתו של "המדונה השחורה", האיקונין הקדוש ביותר לאומה הפולנית הקתולית. האגדה מספרת כי ליבה של המדונה השחורה נכמר למראה האסון הקרב ובא, ועינה הזילה דמעה. נרגשים למראה הדמעה, החלו הכוחות השבדים לסגת, מותירים את המנזר בשלמותו. חוקרים פולנים טוענים כי במהלך הפלישה נרצחו בין שלושה לארבעה מיליון פולנים. הספריות הגדולות של פולין, אוצרות האומנות שלה, כנסיותיה וטירותיה נשדדו ותכולתן הובלה לשבדיה לבלי שוב. חשכה גדולה נפלה על פולין.

כך קנו לעצמם השבדים את המוניטין להתמחותם הנודעת בפירוק רהיטים והובלתם, והפולנים – את הישיבה בחושך...

למידע נוסף אודות המדונה השחורה ומסדרים דתיים, עיינו במאמר שלנו בעניין כאן.

כל הזכויות שמורות

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד אסור בהחלט.

כל הזכויות על המאמרים המקצועיים המתפרסמים באתר זה שמורות לבעל העמוד, למעט במקומות בהם צויין אחרת במפורש. חל איסור מוחלט לפרסם את המאמרים, חלקם או בשלמותם, באף פורום אינטרנטי, בלוג, אתר אישי, אתר מקצועי, אתר מסחרי או אתר-ללא-כוונות-רווח, ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד. כמו כן אין לקשר, לערוך, לעבד או לשנות את התמונות והחומריים הגרפיים שמלווים אותם.

 

השימוש במידע שבאתר היא באחריות המשתמש בלבד. באחריות המשתמש לוודא את תקינות המידע ונכונותו לפני השימוש בו.

יש לכם שאלה? כתבו לנו!
  • Instagram
  • Google+ Clean
  • facebook