top of page

פשמישל / Przemyśl

פשמישל הינה המרכז העירוני הגדול ביותר הסמוך לגבול הנוכחי עם אוקראינה, ובעבר היתה שנייה בגודלה רק לקרקוב. העיר נקראית על שם המלך פשמיסלאב השני, משושלת המלוכה של פיאסט. בתחילת דרכה, הוקמה העיר כחלק ממלכת רוס של קייב, אך קז'ימייז' השלישי הגדול כבש את העיר וצירפה לממלכה הפולנית שגדלה משמעותית בתקופתו.

לאורך ההיסטוריה עברה העיר לשליטתן של ממלכות ומעצמות שונות, ובמאות האחרונות היו קורותיה סוערים במיוחד. עם חלוקת פולין בשנת 1772 עברה העיר לשליטתה של ממלכת אוסטריה, ובמלחמת העולם הראשונה היתה במצור ארוך ולבסוף נכבשה על ידי הרוסים. במלחמת העולם השנייה חולקה העיר לשניים, לפי תוואי נהר הסאן שעובר במרכזה. חלקה סופח לגנרלגוברנמנט וחלקה השני נותר בידי הסובייטים. עם תחילת מבצע ברברוסה כבשו הגרמנים את החלק המערבי מידי הסובייטים.

החל משנת 1945 שבה העיר להיות חלק מפולין.

קהילתה היהודית של פשמישל ידעה עליות ומורדות, עד שחוסלה כמעט סופית בתקופת המלחמה.

העיר קטנה יחסית, וביקור במרבית אתריה אינו מצריך כלי רכב כלשהו. יחד עם זאת, אם ברצונכם לתור את איזור פשמישל לעומק, או להשתמש בה כנקודת מוצא לפארק הלאומי ביישצ'אדי, תאלצו להצטייד באמצעי תחבורה כלשהו.

 

אתרים בעלי עניין בפשמישל:

הטירה: נבנתה בשנת 1240 על ידי המלך קז'ימייז' השלישי הגדול, על פסגתה של גבעה הצופה על העיר, ומקום התיישבות קדום. בחצר הטירה ניתן למצוא שרידים של מבנים מתקופתו של המלך בולסלב האמיץ. הטירה שופצה בסגנון הרנסנס במאה ה-16, ובימינו מארחת מוזיאון היסטוריה קטן ותאטרון מקומי. בסביבות הטירה ניתן למצוא את פארק הטירה השליו, שהוקם בשנת 1842.

הארכיקתדרלה הרומא-קתולית: נבנתה במאות ה-15 וה-16 במקומם בו עמדה כנסיה רומנסקית קודמת. שיפוץ נרחב בסגנון הבארוק בוצע במאה ה-18. בסמוך לכנסייה שוכן ארמון הבישופ. מגדל הפעמונים של הכנסייה מנותק מהמבנה הראשי ומתנוסס לגובה של 71 מטרים. ניתן לעלות על המגדל לתצפית מרהיבה על העיר. בירכתי הכנסייה נמצאת הקריפטה העתיקה ביותר בסביבותיה של פשמישל. שטחה של הקריפטה מכסה את כל שטח הכנסייה, ולמעשה יוצר מעין כנסיה נוספת תת קרקעית. שם נותרו סימנים לכנסיה הרומנסקית המקורית.

הארכיקתדרלה היוונית-קתולית: הכנסייה, על שם ליבו הקדוש של המושיע, נבנתה על ידי המסדר הישועי בסגנון הבארוק במאה ה-17. במאה ה-20 שימשה ככנסייה של הצבא. רק ב1991 הושב ההבעלות על הכנסייה למסדר היווני-קתולי על ידי יוחנן פאולוס השני. מאז, היא משמשת כנציגות אדמיניסטרטיבית עליונה באיזור זה של פולין. כנסייה זו, ועצם הימצאותה בסמוך לכנסיה הרומא-קתולית, מזמנים הצצה לשלום הדתי היחסי שאיפיין את המעצמה הפולנית בימי קיומה.

מגדל השעון: זהו למעשה מגדל פעמונים שנבנה בסגנון בארוקי מאוחר במאה ה-18, עבור כנסיה יוונית-קתולית שמעולם לא נבנתה. במשך 123 שנים המגדל שימש את כוחות כיבוי האש כמגדל תצפית ואזהרה. בקצהו ישנה מרפסת תצפית על העיר העתיקה של פשמישל. בירכתי המגדל נמצא מוזיאון הפעמונים והצינורות.

בית העירייה: נבנה במקור במאה ה-16, ומשופץ ומעוצב מחדש מאז. נמצא בלב העיר העתיקה וכיכר השוק. ממנו ניתן להיכנס למסלול התת קרקעי של פשמישל.

הבתים בכיכר השוק: כיום מגיפים את כיכר השוק רק משלוש צידיו, כשבעבר היו בתים גם בצד בפאה הרביעית. בעוד שהבתים נבנו במאות ה-16 וה-17 ושופצו חדשות לבקרים, חזיתות הבתים נשתמרו בגרסתם המקורית, ומוסיפות חן רב לכיכר כולה. במרכז הכיכר המשופעת, עמד בעבר בניין שוק מקורה (בדומה לבית הבדים של קרקוב), אך האוסטרים הסירו אותו ב-1812 במטרה לרווח את הכיכר.

חומות העיר: בעבר, חומת לבנים עם 9 מגדלי שמירה ושלושה שערים הקיפה והגנה על העיר. האוסטרים, במסגרת תוכניתם לריווח ופיתוח העיר, הורו על הסרת החומה. רק חלקים קטנים ממנה נותרו ברחוב באשטובה Basztowa.

תחנת הרכבת: התחנה נבנתה בשנים 1859-60, ושופצה מאסיבית בשנת 1895. ללא עוררין, זו נחשבת לתחנת הרכבת היפה והמפוארת ביותר בקו הרכבת שמחבר בין קרקוב ללבוב. בשנת 1872 נחנך קו המחבר את פשמישל אל בודאפשט, בירת הונגריה. מומלץ להיכנס לפנים המבנה ולהתרשם מחלל ההמתנה המעוטר לעייפה במיטב הקישוטים הבארוקיים עם פרסקאות צבעוניות משומרות היטב.

בית הכנסת שיינבאך: בזמן המלחמה הגרמנים הסבו את המבנה לאורווה. לאחר המלחמה המבנה שימש את הקהילה בשנית. בשנת 53, חרף התנגדות הקהילה המקומית, המקום הולאם ע"י העיר, ושימש כמסחן לטקסטיל. ב-1958 דרשה הקהילה את השבת בית הכנסת לידי הקהילה. ב-67 הוסב המבנה לספרייה, ושנה לאחר מכן ויתרה הקהילה סופית על בעלות על הבניין.

באוקטובר 2006 נערכה במקום תפילת שבת לראשונה מזה שנים. התפילה נערכה במסגרת אירועי זכרון לקהילה היהודית של פשמישל. בין השאר נכחו במקום שודריך, דוד פלג שגריר ישראל בפולין, ומנהל עמותת "זכרון ופיוס" ג'ון הרטמאן.

כעת המבנה בבעלות הקהילה היהודית (TSKŻ), ועומד שומם.

בית הכנסת זסנקה: הבניין נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ליהודים מתבוללים מפשמישל. הוא נסגר בשנת 1927 בשל חיכוכים עם הקהילה האורתודוקסית. בזמן המלחמה הגרמנים הקימו תחנת כח במבנה, לא לפני שחרבו אותו. לאחר המלחמה עבר שינויים נוספים, במסגרתם פנים המבנה שונה רבות. שימש בין היתר כתחנת אוטובוסים וכתחנת אמבולנסים. ב-94 הוסב לגלרייה בה הוצגה אומנות יהודית. ב-2005 נמכר לידיים פרטיות.

קו מולוטוב: זהו למעשה מערכת סובייטית של בונקרים וביצורים מתקופת המלחמה (1940-1941), הנמתחת למעשה מאיזור ההרים הקרפאטיים ועד לים הבלטי. באיזור פשימשל לבדה, יש למעה מ-20 ביצורים ובונקרים במצבי הרס שונים. עד כה, רק שני בונקרים הושמשו לצרכי שימור ולמידה. באחד מהם ניתן למצוא אוסף פרטי של פריטים מתקופת המלחמה.

הבונקר להגנה אזרחית: נבנה בשנת 1966 מתחת לבית ספר ציבורי, במסגרת פרוייקט "1000 בתי ספר ל-1000 שנות פולין". בתקופה הקומוניסטית היה זה מתקן צבאי סודי לצרכי המלחמה הקרה. הבונקר, שניתן לבקר בו כיום, נמצא ברחוב Borelowskiego מס' 12.

בתי הקברות היהודיים של פשמישל

בית הקברות הישן: הקהילה היהודית של פשמישל תחזקה שני בתי קברות. המוקדם מביניהם נבנה בזמנו מחוץ לעיר, ותאריך הקמתו המדויק אינו ידוע. בית הקברות מוזכר לראשונה ב-1568, בכתב זכויות שניתן ע"י המלך זיגמונט אוגוסט. לפי מקורות אחרים, בית הקברות חוסל ב-1571. בשנת 1638 המלך ולאדיסלב ה-4 ואזה העניק כתב זכויות ליהודים לפיו הם יכולים לתחזק בית כנסת ובית קברות, כזה שיהודי הסביבה – ירוסלאב, פרוכניק, קנצ'וגה ודינוב היו אמורים להיקבר בו. לאחר 5 שנים הורחב שטחו. ידוע כי השטח נמכר ב-1765. גדר סביב המקום נבנתה כנראה במאה ה-18. בארכיבים ישנים מוזכרים מס' מקרים של נזק למקום ע"י חיילים ורועי צאן.

בזמן המלחמה בית הקברות נחרב. מצבות שימשו לריצוף רחובות, כמו ברח' מיצקייביץ. בחלוף הזמן שקע המקום לאבדון. ידוע כיצד נראה לפני המלחמה בזכות תמונות שנשתמרו במוזיאון פשמישל. ידוע שבבית הקברות היו מספר קברים שתוארכו למאה ה-16. המצבה הותיקה ביותר היתה שייכת לאישה בשם גיטל, ביתו של גרשון, שנפטרה ב-23 בספט' 1574.

בית הקברות החדש: באמצע המאה ה-19 בית הקברות הישן היה מלא כמעט לחלוטין, והקהילה תכננה להקים חדש. בהתאם לתוכניות הפיתוח של העיר, נועד המקום להיבנה בפרברי העיר. לפי המסורת היהודית, הוקצבו חלקות נפרדות לנשים וגברים. מחקר בית הקברות ידוע כי הקבורה החלה מהחלקה הפנימית, והתפרסה כלפי חוץ. הצד המזרחי הסמוך לרחוב הראשי, נקנה בתקופה שבין המלחמות. באיזור זה נקברו עשירי הקהילה. ב-1913 נסתיימה מלאכת הקמת חומת בית הקברות. השער, זה שנשמר עד היום, הוקם.

חרף החרבתו בתקופת המלחמה, כ-300 קברים שרדו במקומם. חלק מהמצבות מהוות עדות לאסימלציה החברתית שחלה בקהילת פשמישל, ובכלל זה מצבות הכתובות בגרמנית.

ברחבי בית הקברות מס' מונומנטים המנציחים את סופה הטראגי של הקהילה. ניתן למצוא במקום אנדרטה לזכר אמיל קלאוזנר, שנרצח ע"י הסובייטים בקאטין ב-1941. יש במקום גם כ-12 קברי אחים, בין היתר של נרצחי לובאצ'וב וסטלובה וולה.

מוזיאונים מעניינים בפשמישל

  • המוזיאון הלאומי של איזור פשמישל. ניתן למצוא במקום אוסף יודאיקה מרשים.

  • המוזיאון להיסטוריה של פשמישל

  • מוזיאון הפעמונים והצינורות: ממוקם במגדל השעון.

  • המוזיאון של מבצר פשמישל

  • המוזיאון בירכתי הבונקר להגנה אזרחית.

בביקורכם בפשמישל, כדאי לכם לבקר גם:

  • המוזיאון האתנוגרפי של סאנוק

  • טירת קרשיצ'ין

  • הפארק הלאומי ביישצ'אדי

  • מבצר פשמישל: המבצר נבנה על ידי האוסטרים במחציתה השניה של המאה ה-19, ונחשב עד היום לגדול מסוגו בכל אירופה. מערך הביצורים העצום התפרסם בעקבות המצור של הרוסים במלחמת העולם הראשונה. הקומפלקס כולו שרד היטב, ומהווה מגנט תיירותי לחובבי הז'אנר.

  • הגנים הבוטאנים של בולסטראשיצ'ה Bolestraszyce: נפרשים על פני למעלה מ-21 דונם, מאכלס כמות עצומה של צמחים (למעלה מ-3800 זנים) ועצים (אלפי פרטים לפחות).

 

bottom of page