לטיול יומי יצאנו - חלק ראשון בסדרת פוסטים

ימינו ימי קורונה הם, וטיול בפולין נשמע כמו חלום רחוק או בדיחה עצובה. הכל נכון. אבל אין הדבר מחייב המנעות מתכנון או לכל הפחות מקריאה אודות המדינה. לכן החלטנו לפנק אתכם בסדרת פוסטים שתשמש אתכם בעתיד לצורך תכנון טיולכם, ולשזוף את עיניכם במראות קסומים בהווה.

אין ספק שעבור רבים, עריה הגדולות של פולין, ובראשן ורשה הבירה, מהוות את היעד העיקרי לביקורם בפולין. חלקכם ודאי נסעו לקרקוב, בין אם ישירות או ברכבת מוורשה. עוד פחות מכם "התפרעו" והחליטו לתור פנינים נוספות בפולין, כדוגמת גדאנסק, לובלין וורוצלאב. כולן, אגב, נהנו מחיבור תעופתי ישיר מתל אביב בימי השיא של התיירות הישראלית-פולנית.

בפוסט הראשון שלנו, החלטנו להתמקד באיזור ורוצלאב דווקא. בעוד שהעיר וסביבותיה החליפו שליטים ובעלים חדשות לבקרים, בימינו אין מי שיערער על העליונות הפולנית באיזור. זו אולי גם אחת הסיבות שהאיזור הזה מיוחד יותר מאיזורים אחרים במדינה. לכל מקום אליו תפנו, תוכלו להרגיש את הטורבולנטיות ההיסטורית שמאפיינת כל כך את חבל הארץ הקסום הזה. הארכיטקטורה, יצקצקו הציניקנים הפולנים, הינה גרמנית קלאסית. השפה, עם זאת, היא בד"כ פולנית, אך פה ושם תוכלו לשמוע גם גרמנית ואפילו צ'כית. חלקים תיירותיים בחבל נמצאים בדיוק על התווך הזה שבין המדינות, ולא אחת תמצאו את עצמכם חוצים גבולות בעודכם חורשים מסלולי טבע מוריקים, בין אם זה בפארק הלאומי קרקונושה או פארק הרי השולחן.

בפוסט שלנו לא נעסוק בוורוצלב עצמה. ניתן לכתוב עליה עמודים על גבי עמודים (וכך גם עשינו בפוסט אחר, אותו ניתן למצוא כאן). נציין רק שהיא מהווה לבסיס התחלתי טוב לטיול באיזור שלזיה תחתית, והעיר עצמה מצריכה בין יומיים לשבוע ימים, כתלות בעומק הביקור שלכם.

היום נציע לכם דווקא יום טיול מחוץ לתחומי העיר. הטיול המוצע משלב הכל מהכל - היסטוריה, אומנות, דתות. מי שממש חפץ בכך, יוכל גם לקשט את יום הטיול בביקור במבשלת בירה או יקב בוטיק משפחתי. לא חסרים כאלו בשלזיה תחתית. על מנת לבצע את יום הטיול המוצע, יהיה עליכם להצטייד בכלי רכב. נציין בהקשר הזה, כי הדרכים ברובן טובות מאוד, השילוט נהיר וברור ואפליקציות הניווט למיניהן פועלות ללא שום בעיה באיזור זה (במידה ויש לכם אינטרנט סלולארי).

את נסיעתנו נתחיל דווקא ליעד המרוחק ביותר במסענו - ערי התחתית של פרוייקט ריזה. זהו שם קוד לפרוייקט בנייה רחב מימדים של גרמניה הנאצית בשנים 1943-1945. ידוע על שבעה קומפלקסים תת קרקעיים השייכים לפרוייקט, כולם נבנו באיזור גורי סוביה ("הרי הינשוף") וטירת קשונז', הנמצאת צפונית לעיר הפולנית ואלבז'יך. בזמן המלחמה היה השטח מסופח לרייך הגרמני, אך כיום השטח כולו בשליטת פולין. בנייתם של הקומפלקסים לא הושלמה מעולם, כל אחד נעצר במצב שונה, ורק חלקם מחופים בבטון כדי לייצב את המנהרות.

מטרת הפרוייקט המדוייקת אינה ידועה, שכן השמידו הנאצים כל תיעוד כתוב או אנושי שהיה בנמצא. סברות שונות מועלות חדשות לבקרים, כל אחת מתובלת בקורטוב של קונספירציה ודימיון מפותח. בין ההשערות הסולידיות תמצאו את ההנחה כי מדובר בתשתית למפעלים תת קרקעיים (אופציה שנסתרה על ידי הטענה כי האיזור היה רחוק מטווח מטוסי ההפצצה של בנות הברית, ולכן לא היה צורך בהטמנה בקרקע של המפעלים). בצד המופרע תמצאו תאוריות קונספירציה הזויות בדבר נשקי יום הדין (או "נשק פלא" – "וונדרוואפן"). בין השאר הוזכרו מכונת זמן, צלחות מעופפות חייזריות ונשק גרעיני. את עבודות הכרייה ביצעו אסירי מחנות העבודה הסמוכים, בעיקר גרוס-רוזן. ברובם היו פולנים-יהודים, אך חלקם היו גם פולנים לא-יהודים.

אנחנו מציעים לכם לבקר בקומפלקס הקטן מבין השלושה הזמינים לביקור – מוזיאון המנהרות בואלים (“מוזאום שטולני ואלימסקיך”), שנקרא גם "קומפלקס ז'צקה" (Complex Rzeczka). הסיור הוא מודרך (יש לברר מראש לגבי השעות – ישנם סיורים בפולנית, גרמנית ואנגלית). הסיור נמשך כשעה וחצי וכולל את שלוש המנהרות של הקומפלקס. בקצה המנהרה השלישית תזכו לראות מופע הצדעה וכבוד לזכרם של קורבנות העבודה בכפייה שעבדו במקום (ברובם, כאמור, יהודים ממחנה גרוס-רוזן). אופציה נוספת היא קומפלקס "וולודאז'" (Compleks Włodarz), שמציע (בנוסף למסלול הקונבנציונלי) גם שיט בסירה בנהר תת קרקעי.

באיזור עצמו ניתן למצוא עדויות נוספות לתוכנית הגרניוזית, כדוגמת "מלכודת הזבובים" (Muchołapk), תחנת הכח הנטושה ועוד.

לאחר שסיימתם להתרשם מפרוייקט הבניה הגדול והמסתורי, נמליץ לכם להתקדם לכיוונה של טירת קשונז'. מעטים יפקפקו בעובדה כי טירת קשונז' היא מהיפות והמרשימות בטירות פולין. נוסף על כך - היא השלישית בגודלה, מייד אחרי הטירה במאלבורק וטירת ואבל בקרקוב. המבנה המבוצר המקורי נבנה בשלהי המאה ה-13 על ידי הנסיך בולקו הראשון משושלת פיאסט, שלימים הפך למשכנו. לטירה, שכונתה "המפתח לשלזיה", היה תפקיד הגנתי חשוב, שכן היא חלשה על דרכי המסחר בין שלזיה לבוהמיה.

מתחילת דרכה, החליפה הטירה בעלים כמו גרביים. בתחילת המאה ה-16 ניתנה הטירה לקונרד משושלת הוכברג. עם קבלת הזכות להוריש אותה כמאה שנים מאוחר יותר, שושלת הוכברג החזיקה בבעלותה את הטירה ל-300 שנים נוספות, שעה שהפכה השושלת לאחת העשירות והחזקות בכל ממלכת פרוסיה.

טרם המלחמה חוותה טירת קשונז' שני שיפוצים נרחבים.

בראשון - הורחבה הטירה, ונוסף לה אגף בסגנון הבארוק. קישוטים רבים המפארים את הטירה עד היום הוספו במסגרת שיפוץ זה, כמו גם בית הקיט הנמצא בסמוך לטירה.

השיפוץ השני, שבוצע בתחילת המאה ה-20, נועד להעניק לטירה מראה של אחוזה מפוארת. אגפים הוספו ומגדלים חדשים צצו מעל גג המבנה הקיים.

בשנת 1941 נלקחה הטירה מידי שושלת הוכברג והחלו עבודות שיפוץ לצורך התאמתה לשמש כמפקדה העליונה של הרייך הגרמני. חרף ייעודה כלשכתו הראשית, והכנת מערכת מילוט מסועפת בכל רחבי המבנה, כף רגלו של היטלר לא דרכה בטירה מעולם.

עם תום המלחמה, שחרר הצבא האדום את הטירה מידי הנאצים, והסב בעצמו נזק למבנה, כמו גם בזז חלקים נרחבים מאוספי הספרייה של הטירה. רק מסוף שנות ה-50 הושם דגש על הצורך בשימורו של המתחם ושיפוצו, כשהעבודות עצמן החלו כ-20 שנים לאחר מכן. מאז שנת 1991 ניהול המבנה נתון בידי ואלבז'יך, העיר הגדולה שבחוצותיה ניצבת הטירה.

אנחנו ממליצים לקחת את הסיור המלא (בשפה האנגלית, כמובן), ולא להתעצל ולטפס למרומי המגדל של הטירה, לתצפית פנוראמית מרהיבה. במזג אויר טוב ניתן לראות את ורוצלאב בצפון מזרח ואת איזור הגבול עם צ'כיה מדרום. חלק מהמנהרות התת קרקעיות שנחפרו בזמן המלחמה זמינות לביקור. אם אכן ביקרתם באחד מחלקיו של פרויקט ריזה, ביקור זה ישלים את החוויה והתמונה.

בדרכנו מן הטירה לעבר ורוצלאב, עיצרו לביקור קצר בעיר שבידניצה. היעד הינו כנסיית השלום, אתר הכלול ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. כנסיות השלום הממוקמות בעיירות יאבור ושבידניצה בפרובינציאת שלזיה בדרום מערב פולין הן כנסיות העץ הגדולות ביותר באירופה. הן נבנו במאה ה-17 ברמת מורכבות הנדסית שלא נראתה כמותה באירופה עד אז, ומאז. הן נבנו לכבוד הסכם השלום של ווסטפאליה, ששם קץ למלחמת שלושים השנים בשנת 1648. בהתאם לסעיפי ההסכם, סולקו כל המאחזים האוונגליסטים מפרובינציאת שלזיה, בפיקוחו הישיר של שליט האימפריה הרומית הקדושה, פרדינאנד ה-3. האוונגליסטים, אשר היוו רוב דמוגרפי באיזור זה, הפסידו למעשה את חופש דתם ואת נכסיהם, ובהם הכנסיות. רק בזכות התערבות דיפלומטית מצד שבדיה, ניתנה להם הרשות לבנות שלוש כנסיות בלבד.

מאמצים רבים ויקרים נעשו בכדי לעמוד בכל התנאים שהוכתבו לבניית הכנסיות, ובהן - השטח שהוקצע לבניית הכנסיות היה מחוץ למרכזי הערים, ורחוק ככל שאפשר מכיכר השוק, לפי הוראות מדוקדקות על פקידים מטעם השליט; ניתן היה לבנות אותן מעץ וחימר בלבד; חל איסור לבנות מגדלים לכנסיות; בנייתן היתה חייבת להסתיים תוך שנה מתחילת העבודות. על כתפיו של האדריכל, אלברכט פון סוביש, הוטלה משימה קשה במיוחד - היה עליו למצוא את עמק השווה בין ההגבלות המחמירות שניתנו מצד האימפריה, לבין ציפיותיהם של המאמינים שאלו היו אמורות להיות שלוש הכנסיות היחידות שלהן בכל המחוז. באמצעות טכנולוגיות וחומרים פשוטים יחסית, הצליח האדריכל לבנות סדרת מבנים המייצגת לא פחות מאשר את פסגת הטכנולוגיה של בנייה מעץ. ניסיונם של הנגרים באיזור עם בנייה באמצעות עץ, בנייה שנדרשה להחזיק מעמד לאורך זמן, סייע רבות בהשלמת המשימה.

הכנסיות נבנו בסדר עוקב, כשהראשונה נבנתה בעיירה גלוגוב (ונשרפה כמאה שנים לאחר מכן), השנייה בעיירה יאבור, והשלישית בעיירה שבידניצה. בכל אחת מהכנסיות ששרדו, ישנן מספר קומות, והקיבולת של כל אחת מהן חוצה את רף ה-7000 איש. הקישוטים העשירים, ברובם ברוח אומנות הבארוק, משתלבים בדיוק רב עם מסגרות העץ של המבנים, תוך התחשבות מקסימלית בתאולוגיה הלותרנית. מעבר להיותן של הכנסיות דוגמה עילאית לכשרון של עבודת היד, הן ייחודיות במידת מורכבותן ובגודלן העצום. מעולם לא בוצע מבצע הנדסי כדוגמת הכנסיות הללו בשום מקום אחר - באירופה, או בעולם.

הכנסייה בשבידניצה ממוקמת כאמור במרחק מה ממרכז העיר וכיכר השוק, מטעמי שיוכה לזרם הפרוטסטנטי. חזית המבנה נראית סתמית כמעה, אך היא מסתירה בתוכה עושר אדריכלי רב. הכנסייה עצמה בנוייה כולה מעץ, והיא למעשה מבנה הדת הגדול באירופה העשוי ממסגרות עץ בלבד. העוגבים בכנסיה ידועים באיכות הצליל שלהם, ומשנת 2000 היא מארחת מידי שנה את הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה הקלאסית שהולחנה ע"י באך.

את שלד הטיול המוצע ניתן לגוון, לקשט והאריך ככל העולה על רוחכם. גבעותיהם של הרי הישנוף מזמנים הרפתקאות טיפוס לחובבי הטבע שבקרבכם. בעלי החולשה ליין, יוכלו להתפנק בטעימות יין פולני ביקבי בוטיק משפחתיים. מי מכם שמתרשם ממבנים מונומנטלים, ימצא בתי אחוזה, ארמונות וטירות נוספות לכל אורכו של המסלול.

כאמור, התוכנית אמורה להספיק ליום אחד, כשבסיס היציאה הינו העיר ורוצלאב. ניתן להמיר את השהייה בעיר במלון ספא מפנק, או בלינה חקלאית באיזור הרי הינשוף. כך או כך, אין ספק שטיולכם יהיה מענג ומהנה!