לטיול יומי יצאנו – פוסט שלישי בסדרה


שייט בנהר הדונאייץ

הקורונה עדיין איתנו, אבל התיירות חוזרת לאיטה, ואיתה גם התיירים. בפוסטים הקודמים המלצנו לכם על טיולים יומיים מוורוצלאב (כאן) ומוורשה (כאן), והפעם הגיע תורה של קרקוב.


מגוון הטיולים היומיים האפשריים מקרקוב הוא גדול למדיי, אך את רובם צריך לעשות בסיוע רכב שכור או נהג עם רכב. כך גם המסלול שאנחנו רוצים להציע לכם היום.


המסלול שלנו כולל נופים וטבע, כמו גם היסטוריה ותרבות.


כיכר השוק ובית העירייה של העיירה נובי טארג

נתחיל את מסלולנו בנסיעה דרומה לכיוון זקופנה (אותה נשמור לטיול אחר). נעצור להתרענן בעיירה נובי טארג, הנמצאת כ-90 קילומטרים דרומית לקרקוב. הנקודה הטובה ביותר תהיה כמובן כיכר השוק של העיירה, אשר בסמיכות לה תמצאו בתי קפה וגלידריות רבות. אנחנו אישית מכורים לקינוחים של בית הקפה Deja Vue, הנמצא ברחוב דלוגה מספר 64.


מגוון העוגות מסחרר, ואת הקפה האיכותי שהם מכינים ניתן להריח עוד מתחילת הרחוב. אחרי העמסת הסוכר והקפאין, אנחנו ממליצים גם לסייר מעט ברחובות העיירה, בה התקיימה קהילה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה, וממנה נותרו מספר בתי כנסת ובית קברות.



בית הקברות היהודי של נובי טארג

בתום ההתרעננות נשוב לנסיעה, והפעם לכיוון טירת ניידז'יצה, הממוקמת מעל לאגם מלאכותי – אגם צ'ורשטין. שימו לב, כי על גדתו השנייה של האגם ניתן למצוא הריסות טירה, שהאגם נושא את שמה – טירת צ'ורשטין.


השלווה והפסטורליות המאפיינים בימינו את האגם על טירותיו מסתירות היטב את מה שהתרחש במקום זה בימים עברו. קשה עד כמעט בלתי אפשר להאמין שבמקום בו נאגרים כיום המים, עבר פעם הגבול בין ממלכות יריבות. כל שכן, כשמגלים שאחת הממלכות הנה הונגריה (שכיום נמצאת מאות קילומטרים דרומה מכאן).


טירות ניידז'יצה וצ'ורשטין, לגדות אגם צ'ורשטין

שתי הטירות שהזכרנו – צ'ורשטין וניידז'יצה, הן חלק משרשרת של טירות ימי ביניימיות, 13 במספר. כולן נבנו לאורכו של נהר דונאייץ. רובן לא קיימות עוד. טירות אלו נועדו להגן על הגבול בין ממלכת פולין לממלכת הונגריה, כמו גם על נתיב סחר חשוב שעבר לאורך נהרות דונאייץ ופופרד, כל הדרך אל נהר הדנובה. גם הטירות ששרדו, מתפוררות לאיטן. רצף טירות אלו מתחבר אל התקופה בהיסטוריה הפולנית, כאשר הממלכה הצעירה התפצלה לפרובינציות שנשלטו על ידי שליטים שונים מתוך השושלת הפיאסטית. הטירות היו באחת משתי קסטלאנות (נפות שנשלטו על ידי בעל טירה) - ווייניץ' (WOJNICZ) ונובי סונדז' (NOWY SĄCZ), בדרומה של פרובינציית קרקוב.


טירת ניידז'יצה

טירת ניידז'יצה שיחקה תפקיד חשוב ביחסי הפולנים וההונגרים מאז המאה ה-14. זה היה המקום בו הוחזר כסף שהלוותה הממלכה ההונגרית הלוותה מזו הפולנית, בהתאם להסכם שנחתם ביניהן בשנת 1412. סיפורה של טירת צ'ורשטין קצר בהרבה. בעוד שלפי מקור אחד בלבד הוקמה הטירה ב-1246, כל שאר המקורות גורסים כי הוא הוקמה במאה ה-14 בתקופתו של המלך קז'ימייז' השלישי הגדול. במאה ה-17, כאשר יאן בראנובסקי היה השליט (סטרוסטה) של צ'ורשטין, הטירה שופצה מהיסוד. בשנת 1790 הגג של הטירה נשרף כליל לאחר פגיעת ברק, ולא שופץ מעולם. הטירה נזנחה והחלה מתפוררת לאיטה עד עצם היום הזה.


חורבות טירת צ'ורשטין

הזכרנו גם את אגם צ'ורשטין - זהו למעשה מאגר מים מלאכותי על נהר דונאייץ, בעמק המחורץ שבין הרי פייניני להרי גורצה. המאגר נוצר הודות לסכר שנבנה בשנת 1995. גובהו של הסכר - 75 מטרים, 400 מטרים אורכו, ו-7 מטרים עוביו. שטחו של האגם שנוצר נע בין 4.15 ל-13.35 קמ"ר. מטרתו העיקרית של הסכר הוא מניעה של הצפות בעמק נהר הדונאייץ. זרימת המים בסכר מנוצלת להפקת 92 מגה וואט חשמל. ומעבר לכל אלו, הנוף הנשקף מהסכר הינו עוצר נשימה.


הנוף הנשקף מהסכר, רכס הרי הטטרה ברקע

כשנסיים להתרשם מהנופים עוצרי הנשימה של הנהר, נשוב לרכבנו וניסע לעיירה הפולנית סרומובצה ויז'נה (Sromowce Wyżne) הנמצאת סמוך לגבול עם סלובקיה. בעיירה זו נמצא את המקום ממנו יוצאות רפסודות העץ לשיט נינוח ומקסים על נהר הדונייץ, לרוב דרך הפארק הלאומי פייניני, שנופיו מלווים את רוב רובו של השיט. על הרפסודות המסורתיות אמונים בני המקום - הגוראלים, המפליאים בסיפוריהם לאורך השיט הרגוע.


רפסודת העץ והגוראלים

"הכתרים" המפורסמים של הפארק הלאומי פייניני

שימו לב שהשיט, כמובן, אינו מעגלי, אך ניתן להשאיר את הרכב בתחילת המסלול, ולשוב עם הסעה מאורגנת מנקודת הסיום אל הרכב. בטרם תשובו אליו, נמליץ לכם לסייר מעט בנקודת הסיום – עיירת הנופש הציורית שצ'אבניצה (Szczawnica). העיירה שוכנת גם היא בסמוך לגבול עם סלובקיה (וניתן לשכור בה אופניים ולרכוב עליהם אל תוך המדינה השכנה). רחובותיה מעוטרים בפסלים סביבתיים, רובם משלבים צמחים וירק. ניתן גם לאכול ארוחת צהריים באחת ממסעדותיה הרבות.


אחד הפארקים המוריקים בעיירה שצ'אבניצה

עם שובנו אל הרכב (באמצעות ההסעה מהעיירה שצ'בניצה), נתחיל את דרכנו חזרה לקרקוב, לא לפני שנבקר באתר האחרון במסלול – כנסיית העץ של הארכימלאך הקדוש מיכאל בעיירה דמבנו (Dębno). כנסייה זו היא חלק ממסלול תיירותי שלם במחוז של קרקוב, שבחלקו הוכר גם על ידי אונסק"ו בשל חשיבותו התרבותית. כנסיית העץ ותיקה מאוד, ומייצגת סוגה אדריכלית אופיינית לאזור, שמאופיינת בבנייה מעץ.


כנסיית הארכימלאך מיכאל בדמבנו, מצוייה ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו


את הסיור המוצע ניתן כמובן להעשיר באתרים נוספים, כמו גם להחליף חלק מהם באתרים אחרים. ניתן לשלב טירות ניידז'יצה וצ'ורשטין גם בביקור בזקופנה (בדרך אל או בחזור). הפארק הלאומי פייניני מצדיק ביקור בפני עצמו. את השיט בנהר (במסלול מקוצר) ניתן לבצע גם מהצד הסלובקי של הגבול.

Featured Posts
Recent Posts