לטיול יומי יצאנו - פוסט שני בסדרה


ארמון נייבורוב - אחד מיני ארמונות רבים במסלול

הקורונה עודנה איתנו, אך הסגר ההדוק על שדה התעופה הולך ומתרופף, ורוחות של אופטימיות מנשבות בלוחות הטיסות של החברות השונות. לכן רצינו להציע לכם מסלול יומי נוסף, שתהיו מוכנים לפחות עם התוכניות.


הפעם נרצה להציע לכם לצאת לטיול יומי מחוץ לוורשה. כבירת המדינה, ורשה מהווה את שער הכניסה הראשי אל המדינה. רבים מכם ודאי כבר ביקרו בה לפחות פעם אחת, והגעגוע לפיירוגי היה חזק מכם, וקניתם כרטיס טיסה חדש. אבל את מוזיאון פולין כבר חרשתם, את חנויותיו של קניון ארקדיה הותרתם ריקות ואין מפתן דלת שאתם לא מכירים בעיר העתיקה. אז מה בכל זאת עושים? מטיילים בסביבה!

פלוצק - עיר אשר שווה ביקור יומי מוורשה

ישנן מספר אפשרויות לטיולי יום מוורשה, ובכללם גם נסיעות לערים גדולות במרחק של 1-3 שעות נסיעה. מטיילים רבים מתייעצים איתנו לגבי נסיעה לטיול יומי בקרקוב. האופציה אפשרית בהחלט, אבל המלצתנו הכללית היא לתת לעיר את המקום והכבוד לה היא ראויה, בביקור ארוך נפרד. ערים אחרות הניתנות לביקור יומי מוורשה הינן טורון, ביאליסטוק, פלוצק ולובלין. במידה ותבחרו בהן, יש להשקיע בהן את מלוא היום.


היום אנחנו רוצים להציע לכם סיור קליל יותר, שלכל הפחות הנסיעה בו תהיה מחולקת בצורה מאוזנת, ולאו דווקא תצריך נסיעה ארוכה של 3 שעות בכל כיוון. הסיור יכלול בתוכו טבע, תרבות ועושר רב - בעיקר אדריכלי. אין זה סוד שיש לנו חולשה לארמונות פולנים, ובסיור הזה תמצאו לפחות שניים.


לצורך מימוש הנסיעה יש לשכור רכב או שרותי הסעה ליום שלם.


נתחיל בנסיעה לכיוון צפון מערב העיר, שם, בפאתי העיר, נמצא אחד הפארקים הלאומיים הגדולים ביותר של פולין - פארק קמפינוס Kampinoski park narodowy. הרעיון להקים פארק בשטחו של יער קמפינוס העתיק הופיע לראשונה בשנות העשרים של המאה ה-20. בשנות השלושים נפתחו שמורות היער הראשונות: גרניקה, סיראקוב וזמצ'יסקו. כיום, עתודות הפארק גדולות בהרבה ומוגנות בהדיקות.

אחד משבילי פארק קמפינוס בעונת הסתיו

הפארק הלאומי הוקם בשנת 1959, והוגדר על שטח כולל של 407 קמ"ר. הוא מכסה את יער קמפינוס העתיק (Puszcza Kampinoska), ובינואר 2000 האזור נוסף לרשימת שמורות הביוספרה של אונסק"ו. הפארק כיום מעט קטן יותר מבמקור, ומשתרע על 385.44 קמ"ר , מתוכם 46.38 קמ"ר מוגנים בהדיקות. יערות מהווים כ-70% משטח הפארק, והעץ הנפוץ ביותר הוא האורן. סמל הפארק הוא האייל.

בית הקברות הצבאי "פלמירי" בו קבורים תושבי ורשה - יהודים ונוצרים יחדיו

צמחיית הפארק עשירה במיוחד, ומונה כ-1245 מיני צמחים, מתוכם 69 מוגנים. הנוף של הפארק הוא שילוב של דיונות חול ושטחי ביצות עם עצי אורן הגדלים על חול וכרי דשא. הפארק, יחד עם עמק הוויסלה הסמוך, הוא אזור משגשג חשוב של בעלי חיים רבים. לפי ביולוגים, ישנם 16,000 מינים של בעלי חיים, מתוכם חרקים וציפורים הם קבוצות בעלי החיים הנפוצות ביותר. בתחום היונקים, מאכלסים את הפארק מספר בעלי חיים - איילים, בונה ולינקס. 83 מיני בעלי חיים נחשבים בסכנת הכחדה.

איזור ביצות בפארק קמפינוס

לאזור הפארק היסטוריה עשירה - כאן התרחשו אירועים חשובים רבים הקשורים להיסטוריה הפולנית. התזכורות לעבר רבות, וכוללות קברים של מורדים מהתקוממות אנטי-רוסית בשנת 1863, בתי קברות צבאיים ממלחמת פולין-גרמניה בשנת 1939 וקברים של אנשי התנגדות אנטי-גרמנית (1944–45). בבית העלמין בפלמירי קבורים תושבי וורשה, שנרצחו כאן בחשאי על ידי הגרמנים בשנים 1939-1945. בז'לזובה וולה שבפאתי הפארק נמצא בית אחוזה בו נולד המלחין המפורסם פרדריק שופן.


אם הזמן דוחק בכם, בחרו רק באתר או מסלול אחד בפארק. באם היום ארוך, וכוחכם ברגלכם, שלבו שנים לפחות. היינו ממליצים להתרשם מאתר הזיכרון בבית הקברות בפלמירי, בו תמצאו קברים של יהודים ונוצרים זה לצד זה, כמו גם אפשרות לטייל בשבילי היער בסביבות בית הקברות. אתר נוסף שכדאי לבקר בו הוא מוזיאון שופן בז'לזובה וולה אודותיו תוכלו לקרוא כאן. בסמוך לכפר קמפינוס Kampinos תמצאו מגדל תצפית, וסמוך לכפר דומברובה Dąbrowa תמצאו דיונות חול ומקלט אטומי שהוסב לבית גידול לעטלפים.

מוזיאון שופן בז'לזובה וולה

עם סיום הביקור בפארק, נשים פעמנו לכיוון לוביץ', עיירה נאה המתגאה בסוגת פולקלור משלה. ניתן להתרשם ממנה, כמו גם מעברה של העיר (ובכלל זה מעברה של הקהילה היהודית של לוביץ') במוזיאון העיר, שנמצא בבניין העירייה. אל תפספסו את כיכר השוק בעל הצורה הנדירה למדיי - צורת משולש. ישנם מעט מאוד כאלה בכל פולין. באחד מקודקודיו עמד בעבר בית הכנסת של לוביץ'. מלבד סיור עירוני נעים בעיר העתיקה, מומלץ לנסוע מעט מערבה על כביש 92 אל מוזיאון חיי הכפר של לוביץ (Skansen w Maurzycach), אודותיו ניתן לקרוא כאן.

אחד הביתנים במוזיאון חיי הכפר במאוז'יצה

נמשיך על הכביש לכיוון מערב, וניסע אל ואלביצה Walewice, שם עומד עד היום הארמון של משפחת ואלביצה. ארמון ואלביצה הינו ארמון בסגנון נאוקלאסיסטי, שנבנה בשנים 1773 עד 1783 בהזמנתו של המלך הפולני האחרון - סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי בעבור אב הבית המלכותי שלו, אנסטאזי ואלבסקי. הארמון נבנה לגדות נהר ה-מוגה ועוצב על ידי האדריכלית הילארי שפילובסקי. היה זה כאן, המקום בו נולד אלכסנדר קולונה ואלבסקי, בנם המשותף של מריה ואלבסקה ונפוליאון בונאפרטה, ההוא מהמהפכה הצרפתית, ב-4 במאי 1810. לימים היה אלכסנדר ואלבסקי שגרירה של צרפת בבריטניה, ושר החוץ של נפולאון ה-3.

ארמון ואלביצה

באמצע המאה ה-19 עבר הארמון ותכולתו לבעלותה של משפחת גראבינסקי משושלת פומיאן. הם היו בעלי הנכס עד 1945, אז הופקע הרכוש באמצעות צו מדיני. תחת חסותה של משפחת גראבינסקי, שופץ הארמון מספר פעמים ואף הורחב. נוספה לו גם אורווה ומשק הרבעה של זן מיוחד של סוסים. בנוסף, נבנו במקום חוות דגים עצומה, מטחנת תפוחי אדמה ומפעל עמילן. בעליהם האחרונים של הנכס היו אב הבית של האפיפיור, סטניסלאב בוגדן גרבינסקי עם אשתו ידביגה פוטוצקי. עם מותם ב-1930, ירשו את הנכס חמשת ילדיהם. עד היום ניתן למצוא בארמון ריהוט וציוד ששירת את הבעלים האחרונים ממשפחת גרבינסקי.


הארמון הושב ליופיו וגדולתו בשנת 1997, וכיום הוא מאכלס משרדים של חוות ההרבעה ובית מלון. חוות הרבעה שעודנה פועלת במקום מציעה קורסים לרכיבה על סוסים, טיולי סוסים, רכיבה בכרכרה, חופשת רכיבה ומגוון פעילויות נוספות.


נחזור אל לוביץ' עם כביש 703 וניסע אל פארק ארקדיה וארמון נייבורוב. מקורותיה של ההתיישבות בניובורוב מתוארכים לסוף המאה ה-12, כאשר הוקם יישוב עם אחוזת עץ והכנסייה, אשר הוקדשה בשנת 1314. בתחילת המאה ה-16 שודרג מבנה העץ לכדי בית אחוזה רנסנסי-גותי. בתקופה זו ההתיישבות היתה בבעלות משפחת נייבורובסקי, שהשתייכו לשושלת האצולה פראבדה.

ארמון נייבורוב

בשנת 1694 קנה הקרדינל מיכאל סטפן רדז'יובסקי את השטח יחד עם האחוזה ממשפחת ניובורובסקי, ועל גבי בית האחוזה הקיים הוא בנה ארמון בסגנון הבארוק שתוכנן על ידי טילמן ואן גמרן. בצוואתו האחרונה הותיר הקרדינל את אדמת ניובורוב וכן את הארמון לקונסטנצה טויאנסקה (ניסצ'יצקה מבית) ויז'י היפוליט טוביאנסקי. בשנת 1723 מכר בנם של אלו, קשישטוף מיקלואיי טוביאנסקי את השטח לגנרל אלכסנדר יאקוב לובומירסקי ולאשתו קרולינה פרידריקה פון ויצום.


חילופי הבעלות נמשכו בקרב בעלי הממון, עד אשר בשנת 1774 הפך מיכאל הירונים רדזיוויל לבעלים החדש של נייובורוב, הוא גם הוויווד (VOJVOD) של וילנה ואחד מאצילי פולין העשירים ביותר. Michał Hieronim Radziwiłł ארגן במשכנו החדש את אחד מאוספי הציורים המשמעותיים ביותר של אמנות באירופה (בין השאר, של אומנים הולנדים, גרמנים, איטלקים וספרדים). הוא גם הניח יסודות לאוסף דיוקנאותיהם של אישים פולנים וזרים מפורסמים, כמה אלפי חריטות ותחריטים וספרייה ייחודית של הדפסים ישנים (עוד מהמאה ה-16), ריהוט, מלאכת יד אמנותית ואומנות דקורטיבית.

ארמון נייבורוב

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-18 תכנן האדריכל שמעון בוגומיאל צוג את גינות האחוזה ושיפץ את פנים הארמון בסגנון הקלאסיציסטי המוקדם בשנת 1784. אשתו של מיכאל ראדזיוויל - הלנה - הזמינה את הקמת גינות ארקדיה, בסגנון התואם את הנחותיהם של תיאורטיקנים אנגלים. בביתני הגנים היא אספה אוסף אמנות שמקורו ברובו מיוון העתיקה ורומא. לאחר מותו של מיכאל רדזיוויל בשנת 1831, תם תור הזהב של הארמון.


הנכסים רבים, בהם נייבורוב, נשאבו לתוך מלחמת ירושה בין האימפריה הרוסית, "הממלכה הפולנית" (מדינת חסות של רוסיה) והדוכסות הגדולה פוזנן (תחת חסות פרוסיה). בנו של מיכאל הירונים - מיכאל גדעון רדזוויאל, גנרל הצבא הפולני ואחד המפקדים במרד בנובמבר 1831, ירש בשנת 1841 חלקים מהממלכה הפולנית, ובהם גם נייבורוב. ניהולו היה בזבזני והוביל את ירושת אביו לאבדון. הוא מכר את החלק הנחשס ביותר מאוסף הציורים והספריה של סבו במכירות פומביות בפריס, כמו גם את פארק ארקדיה על שלל מבניו ואוצרותיו. למרבה המזל, בשנת 1879 מכר את אחוזת ניובורב לאחיינו מיכאל פיוטר רדזיוויל, ועזב לצרפת. הבעלים החדש שיקם את הארמון מחרפה אליה הדרדרה, קנה את פארק ארקדיה, הקים בתי מלאכה לריהוט וצייד מחדש את ספריית הארמון. הוא נפטר בשנת 1903 ולא הותיר אחריו יורש. שלוש שנים לאחר מכן אלמנתו מכרה את אדמותיו של ניובורוב יחד עם הארמון לבן דודו - יאנוש רדזווילל, בעל אחוזה באוליזה (Ołyż).

פארק ארקדיה

יאנוש רדזיוויל היה פעיל פוליטי וכלכלי ידוע בתקופה שבין המלחמות. בשנים 1922-1929 הוא בנה מחדש את פנים הארמון בניובורוב - בין היתר את החדר הוונציאני ואת חדר הטבק (בביצועו של האדריכל קז'ימייז 'סקרוביץ'). הוא הוסיף גם את הקומה השלישית (בביצוע האדריכל רומואלד גוט) והפך את נייבורוב למעון אצילי ידוע בפאתי ורשה, אשר ביקרו בו פוליטיקאים ואישים מפורסמים מהחיים הציבוריים בפולין. בזמן הכיבוש הגרמני (מלחמת העולם השנייה) השתתף יאנוש רדזיוויל בפעילות הפוליטית של תנועת ההתנגדות ארמיה קריובה.


במקביל, בנו - אדמונד רדזוויאל, יחד עם אשתו איזבלה, ניהלו בפועל את השטח בניובורוב (במקביל להשתתפות בתנועת ההתנגדות של ארמיה קריובה). יאנוש רדזוויאל נכלא בברית המועצות על ידי ה-NKVD הסובייטי פעמיים - בשנת 1939 ובשנים 1945-1947. לאחר המרד בוורשה בדצמבר 1944 הוא הוכנס לכלא בברלין על ידי הגרמנים. מאז שנת 1947 התגורר בוורשה שם נפטר בשנת 1967. אשתו אנה רדזוויללה (לובומירסקה מבית) נפטרה בשנת 1947 בקרסנוגורסק. הצעירים מבני משפחת רדזוויאל מנייובורוב חזרו לפולין לאחר המלחמה, שרדו את תקופת הקומוניזם, ועודנם גרים בוורשה.

מקדש דיאנה בפארק ארקדיה

כיום הארמון פתוח למבקרים, ובתוכו ניתן למצוא מוזיאון המציג את חייהם של אצילי פולין. המיצגים כולם אוטנטים, ולוקטו מבתי אחוזה שונים מרחבי פולין, כמו גם ריהוט מקורי של הארמון. בסביבות הארמון נמצא הפארק הצרפתי, אשר יש המשווים בינו לבין הפארק של ארמון ורסאי.


בארקדיה, הסמוכה לנייבורוב, הוקם פארק רומנטי בסגנון אנגלי. הפארק הוקם במאה ה-19 על ידי הלנה רדז'ילובה, מבעלי הארמון בנייבורוב. בין שאר האובייקטים שתוכלו למצוא בפארק, ניתן למנות את: מערת סיביל, הביתן הגותי, הקשת היוונית, מקדש דיאנה, האקוודוקט, קיר הפסלים ועוד.

האקוודוקט של פארק ארקדיה

אם בשלב זה לא שבעתם מנופים וארמונות, ניתן לקנח את הסיור בארמון הפרימאטים של סקיירנביצה והפארק היפה שסביבו.


הטיול מוצע הינו מודולרי, וניתן להפחית או להוסיף אתרים בהתאם לקצב התקדמותכם. המבקרים בפארק קמפינוס יכולים להנות ממגוון מסלולי ההליכה והאופניים של הפארק. ניתן לשכור סוסים ולרכב על שבילים יעודיים שאורכם הכולל נע סביב 360 ק"מ. חובבי רכיבת אופניים יכולים לנצל את אי אילו ממסלולי הרכיבה, שאורכם הכולל מגיע ל-200 ק"מ. בסמוך לז'לזובה וולה, בעיירה ברוכוב Brochów, נמצאת כנסיית לבנים רנסנסית מהמאה ה-16. מבנה הכנסייה יוצא דופן וכולל מרכיבים הגנתיים רבים (בהם חומה ו-3 צריחים).

כנסיית ברוכוב בעלת שלושת הצריחים

ניתן לשלב ביקור באחד מפרבריה של ורשה - פרושקוב, מינסק מזובייצקי או ז'יררדוב, כשלאחרונה שבהן ישנה היסטוריה מעניינת הקשורה לתעשיית הטקסטיל.


הוילה של קרול דיטריך בז'יררדוב, ממקימי היישוב. כיום מארח את מוזיאון העיר.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
כל הזכויות שמורות

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד אסור בהחלט.

כל הזכויות על המאמרים המקצועיים המתפרסמים באתר זה שמורות לבעל העמוד, למעט במקומות בהם צויין אחרת במפורש. חל איסור מוחלט לפרסם את המאמרים, חלקם או בשלמותם, באף פורום אינטרנטי, בלוג, אתר אישי, אתר מקצועי, אתר מסחרי או אתר-ללא-כוונות-רווח, ללא אישור מפורש בכתב מבעל העמוד. כמו כן אין לקשר, לערוך, לעבד או לשנות את התמונות והחומריים הגרפיים שמלווים אותם.

 

השימוש במידע שבאתר היא באחריות המשתמש בלבד. באחריות המשתמש לוודא את תקינות המידע ונכונותו לפני השימוש בו.

יש לכם שאלה? כתבו לנו!
  • Instagram
  • Google+ Clean
  • facebook